מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Rheumatology עולה כי התלקחות מחלה נפוצה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) המטופלים במעכבי בקרה חיסונית כנגד ממאירות. עם זאת, מהמחקר עלה עוד כי מרבית החולים יכולים להמשיך בטיפול האימונותרפי.
מדגם המחקר כלל 22 חולים (גיל ממוצע של 67 שנים, 75% נשים) עם דלקת מפרקים שגרונית, אשר טופלו במעכבי בקרה חיסונית שונים, כולל Ipilimumab (יירבוי), Nivolumab (אופדיבו) ו-Pembrolizumab (קיטרודה). בכל המקרים, פרט לשלושה, מחלת המפרקים הייתה לא-פעילה כאשר החל הטיפול האימונותרפי. שישה חולים לא נטלו טיפול תרופתי לדלקת המפרקים; מבין היתר, 12 חולים נטלו קורטיקוסטרואידים ושבעה טופלו במתוטרקסט. מספר קטן של חולים נטל תרופות מסורתיות ממשפחת DMARD (Disease-Modifying Antirheumatic Drugs) או IVIG. רק חולה אחד טופלו בתרופה ביולוגית (Etanercept) בעת התחלת טיפול אימונותרפי.
החוקרים מדווחים כי 12 חולים פיתחו התלקחות דלקת מפרקים שגרונית לאחר התחלת טיפול אימונותרפי. התלקחות זו הובילה שני חולים להפסקה קבועה של הטיפול האימונותרפי והפסקה זמנית של הטיפול בחולה אחד; חולה נוסף הפסיק את הטיפול האימונותרפי בשל תופעת לוואי אחרת על-רקע פעילות מערכת החיסון. ביתר המקרים, הטיפול האימונותרפי נמשך ללא הפרעה.
לאחר התחלת טיפול אימונותרפי, 15 חולים לא פיתחו אירועים חריגים על-רקע חיסוני (לא כולל התלקחות דלקת מפרקים שגרונית); ארבעה חולים פיתחו דרמטיטיס וכן תועדה שלושה מקרים של קוליטיס ומקרה אחד של הפטיטיס. חציון הזמן עד להופעת תסמינים אלו נע בין 1-3 חודשים. לא תועדו אירועים חריגים בדרגה 4, שני אירועים היו בדרגה 3. החוקרים מדווחים כי התופעות הללו טופלו בהצלחה עם סטרואידים.
גם התלקחויות דלקת מפרקים שגרונית טופלו בהצלחה. שני חולים נדרשו לטיפול ב-NSAID בלבד ועשרת החולים האחרים טופלו בפרדניזון פומי, כאשר שניים טופלו גם ב-DMARD.
מתוך כנס מטעם ה-ACR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!