תוצאות מבטיחות להשתלת צואה במקרים של קוליטיס משנית לטיפול אימונותרפי (Nat Med.)

בחולים עם מחלות ממאירות המפתחים קוליטיס כתוצאה מטיפול אימונותרפי, השתלת צואה עשויה להביא להסגת התסמינים, כך עולה מנתונים מוקדמים בעקבות טיפול מוצלח בשני חולים.

שני החולים פיתחו קוליטיס על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית. קוליטיס הינה אירוע חריג חמור, העשוי להופיע בעד 40% מהחולים תחת טיפולים אלו.

חולה אחד נטל משלב של טיפול כנגד PD-L1 (Programmed Death Ligand-1) ביחד עם טיפול כנגד CTLA-4 (Cytotoxic T-Lymphocyte-Associated Antigen-4). החולה השני טופל ב-Ipilimumab (יירבוי) ממשפחת מעכבי CTLA-4.

שני החוקרים השלימו השתלת צואה מתורמים בריאים בין יוני 2017 וינואר 2018. ההשתלות בוצעו באמצעות קולונוסקופיה.

החולה הראשונה הייתה אישה בת 50 שנים עם סרטן גרורתי של דרכי השתן, אשר היה עמיד לטיפול כימותרפי סטנדרטי. החולה לקחה חלק במחקר CheckMate-032 של חסימת CTLA-4 ו-PD-1. במהלך תקופה של שבועיים, הקוליטיס חלפה לחלוטין והחולה נגמלה מסטרואידים בתוך שבוע.

החולה השני הינו גבר בן 78 שנים עם סרטן ערמונית, אשר היה עמיד לטיפול כימותרפי והורמונאלי. החולה קיבל שתי מנות של Ipilimumab כחלק ממחקר קליני אחר. לאחר השתלת צואה, החולה חווה שיפור חלקי בתסמינים אך בקולונוסקופיה עוקבת זוהו כיבים פרסיסטנטיים. החולה סבל גם מכאבי בטן. בהמשך, בוצעה במקרה זה השתלת צואה שניה, אשר הובילה לנסיגה מלאה של הקוליטיס על-רקע טיפול אימונותרפי.

בשני המקרים, השתלת צואה הובילה להפוגה מלאה של קוליטיס על-רקע טיפול אימונותרפי. שיפורים משמעותיים תועדו בהערכה האנדוסקופיה ולוו בשינויים בהרכב המיקרוביום של מערכת העיכול.

Nat Med. Published online November 12, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן