IBD

יחס אלבומין-גלובולין מנבא הישנות מחלת קרוהן בילדים (Gut Liver)

במאמר שפורסם בכתב העת Gut and Liver מדווחים חוקרים כי רק סמן אחד, יחס אלבומין:גלובולין, סייע בחיזוי הישנות מחלת קרוהן בילדים לאחר טיפול במעכבי TNF-Alpha (Tumor Necrosis Factor).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יעילות תרופות ביולוגיות לטיפול במחלה קרוהן תלויה בריכוזי התרופה. כעת הם ביקשו לבחון את חשיבות אלבומין וגלובולין כסמנים פרוגנוסטיים בחולים עם מחלת קרוהן.

מדגם המחקר כלל 121 ילדים עם מחלת קרוהן, אשר קיבלו טיפול במעכב TNF-Alpha בין ינואר 2010 ועד פברואר 2019. מהנתונים עולה כי בקרוב למחצית מהחולים (48.8%, 59 מבין 121 חולים) תועדה הישנות מחלת המעי הדלקתית.

מהערכת הסמנים הביוכימיים עלה כי רמות Calprotectin (יחס סיכויים של 2.13, p=0.03) ויחס אלבומין:גלובולין לאחר שנה אחת מהתחלת טיפול במעכב TNF (יחס סיכויים של 0.0002, p=0.003) נקשרו עם הסיכון להישנות.

יחס אלבומין:גלובולין לאחר שנה אחת היה המדד היחיד שנקשר עם מרווח הזמן עד להישנות מחלת קרוהן (יחס סיכון של 0.02, p<0.001). ערך הסף האופטימאלי לחיזוי הישנות מחלת קרוהן היה 1.47 (שטח מתחת לעקומה של 0.916, p<0.001). חציון רמות שפל של Infliximab היה נמוך יותר בחולים עם יחס אלבומין:גלובולין נמוך מ-1.47, בהשוואה לאלו עם יחס של 1.47 ומעלה.

החוקרים מדווחים עוד על קורלציה שלילית בין ריכוזי נוגדנים כנגד התרופה ובין יחס אלבומין:גלובולין לאחר שנה אחת של טיפול במעכב TNF (p=0.032).

לאור ממצאי המחקר, החוקרים סבורים כי יחס אלבומין:גלובולין עשוי לסייע בחיזוי הישנות מחלת קרוהן. בחולים עם יחס קטן מ-1.47 לאחר שנה אחת של טיפול במעכבי TNF סיכוי גבוה יותר לרמות שפל נמוכות יותר של התרופה והתפתחות נוגדנים כנגד התרופה ולאור זאת, סיכון מוגבר להתלקחות מחלת המעי הדלקתית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם יחס אלבומין:גלובולין נמוך לאחר שנה אחת של טיפול במעכבי TNF יש מקום לניטור אחר פעילות המחלה, הערכת רמות שפל של התרופה והשלמת בדיקות לנוגדנים כנגד התרופה.

Gut Liver 2021

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    בהשוואה לשיטות אחרות לניתוח דגימת שתן, צביעת גראם של דגימת שתן הדגימה ערך מנבא בינוני לזיהוי חיידקי גראם-שליליים בתרבית שתן אך לא שיפרה משמעותית את אבחנת זיהום בדרכי שתן בחדרי מיון, כך עולה מנתונים חדשים Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר עוקבה תצפיתי במרכז רפואי בהולנד, שכלל 1,358 אירועים של 1,136 חולים עם חשד לזיהום בדרכי […]

  • דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירת מזון מעובד שנקשרה עם חותמת מיקרוביאלית של סרטן מעי גס ורקטום מצויה בקורלציה חיובית עם סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום, בפרט גידולים עם עדות ל-Fusobacterium nucleatum, זן pks של Escherichia coli ו-ETBF (או Enterotoxigenic Bacteroides fragilis). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נכון להיום, אין מחקרים להערכת ההשפעה של דפוס תזונה (במקום רק […]

  • טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut עולה כי טיפול בסטטינים בחלים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית מלווה בסיכון נמוך יותר בטווח הארוך לתמותה מכל-סיבה, סיבוכים משנית למחלת כבד והתקדמות נוקשות כבדית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבחולים רבים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ישנה התוויה לטיפול בסטטינים, כולל מחלות […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    בדיקת קפסולה והשלמת אנדוסקופיה כפולת בלון של המעי (Double Balloon Enteroscopy) מסייעות בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק מעבר לאלו הניתנים לאבחון באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Digestive and Liver Disease. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים ממליצים על השלמת בדיקת קפסולה ולאחריה אנטרוסקופיה לאבחנה ומעקב אחר מחלת צליאק […]

  • מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    בחולים עם אבחנה של דלקת לבלב חדה, נוכחות מחלת כבד כרונית מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון לתמותה באשפוז לצד שיער גבוה יותר משמעותית שם סיבוכים סיסטמיים ומקומיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור גורמי הסיכון החופפים, חשוב לאסוף מידע אודות הקשר בין דלקת לבלב […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה