מתוצאות מחקר חדש עולה כי הטיפול בחולים מבוגרים עם מחלת מעי דלקתית שונה מהטיפול בחולים צעירים ולכן, יש לעדכן את האלגוריתמים המקובלים לטיפול במצבים אלו, תוך התייחסות לגיל החולים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעור הקשישים מבין כלל החולים עם מחלות מעי דלקתיות הולך וגדל. כעת, הם ביקשו לבחון את הנתונים הזמינים בנוגע לטיפול בקשישים עם מחלת מעי דלקתית.
כ-10-15% מהמקרים של מחלות מעי דלקתיות מאובחנים במבוגרים מעל גיל 60 שנין ו-10-30% מכלל החולים עם מחלת מעי דלקתית הם מטופלים מעל גיל 60 שנים. בקשישים, ניתן להתבלבל בקלות בין מחלת מעי דלקתית ובין מחלות נפוצות יותר, בעיקר מחלת סעיפים ואיסכמיה של המעי הגס. המאפיינים הקליניים של מחלת מעי דלקתית בקשישים לרוב דומים לאלו המופיעים בצעירים.
מחלת קרוהן בקשישים מתאפיינת במעורבות עיקרית של המעי הגס ומהלך ללא סיבוכים. דלקת של הרקטום וקוליטיס כיבית של המעי הגס השמאלי נפוצות יותר בקשישים מעל גיל 60. זיהומים קשורים בגיל החולים ואחראיים לחלק משמעותי ממקרי התמותה בחולים עם מחלות מעי דלקתיות.
הטיפול במחלות מעי דלקתיות הוא לרוב דומה. עם זאת, הגישה הטיפולית בקשישים צריכה להיות כזו המבוססת על התחלה נמוכה והתקדמות איטית. התועלת של תיאופורינים בטיפול במבוגרים עם מחלות מעי דלקתיות עדיין שנויה במחלוקת.
למרות שההתוויות לטיפול במעכבי TNF בקשישים הן לרוב דומות להתוויות בחולים צעירים יותר, שיעורי תגובה נמוכים יותר ושיעור תופעות לוואי גבוה יותר תוארו בקשישים. אין הבדלים בגישות לניתוח בחולים מבוגרים, כאשר ניתן להשלים בהצלחה ניתוחי IPAA (Ileal Pouch Anal-Anastamosis), במידה והחולה שומר על תפקוד תקין של הסוגרים.
Aliment Pharmacol Ther. 2014;39(5):459-477
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!