להיפוגליקמיה ביילוד עשויה להיות השפעה שלילית ארוכת-טווח על התפתחות הילד, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי מאוחר יותר במהלך חיי הילד, כך טוענים מומחים במאמר שפורסם בכתב העת Neonatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפוגליקמיה הינה הבעיה המטבולית הנפוצה ביותר ביילודים, אך אין סף מקובל להגדרת ריכוז סוכר בטוח בדם, בשל אי-ודאות בכל הנוגע להשפעות על התפתחות הילד. כעת הם ביקשו להשלים סקירה שיטתית במטרה לקבוע את הקשר בין היפוגליקמיה ביילוד על תוצאות נוירו-התפתחותיות בילדות ובהתבגרות.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Medline, Embase, CINAHL ו-PsycINFO עד פברואר 2018. הם כללו מחקרים שכללו לפחות תוצא אחד שהוגדר מראש והשלימו השוואה שכללה יילודים עם חשיפה להיפוגליקמיה, אל מול אלו שלא נחשפו להיפוגליקמיה. מחקרים שכללו יילודים עם מומים מולדים, הפרעות מטבוליות מולדות והיפראינסולינזם מולד, לא נכללו בסקירה זו.
החוקרים סקרו 1,665 מחקרים, 61 מהם נבחנו במלואם ו-11 מחקרים (12 פרסומים) נכללו בסקירה. בילדות מוקדמת, היפוגליקמיה ביילודים לא נקשרה עם ליקוי נוירו-התפתחותי (1,657 יילודים; יחס סיכויים של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.57), אך נקשרה עם הפרעה בתפקוד מוטורי-ראייתי (508 יילודים; יחס סיכויים של 3.46, רווח בר-סמך 95% של 1.13-10.57) והפרעה בתפקוד ניהולי (463 יילודים; יחס סיכויים של 2.50, רווח בר-סמך 95% של 1.20-5.22).
באמצע תקופת הילדות, היפוגליקמיה ביילוד לוותה בליקוי נוירו-התפתחותי (54 יילודים; יחס סיכויים של 3.62, רווח בר-סמך 95% של 1.05-12.42) ורמה נמוכה של ידיעת קרוא וכתוב (1,395 יילודים; יחס סיכויים של 2.04, רווח בר-סמך 95% של 1.20-3.47) ומספרים (1,395 יילודים; יחס סיכויים של 2.04, רווח בר-סמך 95% של 1.21-3.44). לא היו נתונים זמינים אודות מתבגרים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים לקביעת הטיפול הטוב ביותר ביילודים בסיכון להיפוגליקמיה, עם מעקב ארוך-טווח לפחות עד גיל בית-ספר.
Neonatology 2018 November 8, 115 (2): 116-126
הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
למרות שעדיין לא קיימת תמימות דעים בקשר להגדרת ההיפוגליקמיה, מחקר גדול זה מראה כי להיפוגליקמיה בינקות ישנה השפעה ארוכת טווח. יש לזכור כי מחקר זה הינו רטרוספקטיבי ולכן ההגדרות וההתערבויות היו שונות במעט בכל מחקר, אולם בכל זאת עדיין נראה כי ישנה חשיבות לניטור ילודים בסיכון להיפוגליקמיה ובמידה ומתגלה כזו לטפל. כפי שנכתב בסיכום למאמר, נראה שיש מקום למחקר פרוספקטיבי גדול כדי לענות על השאלה הזו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!