Hypoglycemia

להיפוגליקמיה ביילוד השפעות ארוכות-טווח על התפתחות הילד (Neonatology) והערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

להיפוגליקמיה ביילוד עשויה להיות השפעה שלילית ארוכת-טווח על התפתחות הילד, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי מאוחר יותר במהלך חיי הילד, כך טוענים מומחים במאמר שפורסם בכתב העת Neonatology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפוגליקמיה הינה הבעיה המטבולית הנפוצה ביותר ביילודים, אך אין סף מקובל להגדרת ריכוז סוכר בטוח בדם, בשל אי-ודאות בכל הנוגע להשפעות על התפתחות הילד. כעת הם ביקשו להשלים סקירה שיטתית במטרה לקבוע את הקשר בין היפוגליקמיה ביילוד על תוצאות נוירו-התפתחותיות בילדות ובהתבגרות.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Medline, Embase, CINAHL ו-PsycINFO עד פברואר 2018. הם כללו מחקרים שכללו לפחות תוצא אחד שהוגדר מראש והשלימו השוואה שכללה יילודים עם חשיפה להיפוגליקמיה, אל מול אלו שלא נחשפו להיפוגליקמיה. מחקרים שכללו יילודים עם מומים מולדים, הפרעות מטבוליות מולדות והיפראינסולינזם מולד, לא נכללו בסקירה זו.

החוקרים סקרו 1,665 מחקרים, 61 מהם נבחנו במלואם ו-11 מחקרים (12 פרסומים) נכללו בסקירה. בילדות מוקדמת, היפוגליקמיה ביילודים לא נקשרה עם ליקוי נוירו-התפתחותי (1,657 יילודים; יחס סיכויים של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.57), אך נקשרה עם הפרעה בתפקוד מוטורי-ראייתי (508 יילודים; יחס סיכויים של 3.46, רווח בר-סמך 95% של 1.13-10.57) והפרעה בתפקוד ניהולי (463 יילודים; יחס סיכויים של 2.50, רווח בר-סמך 95% של 1.20-5.22).

באמצע תקופת הילדות, היפוגליקמיה ביילוד לוותה בליקוי נוירו-התפתחותי (54 יילודים; יחס סיכויים של 3.62, רווח בר-סמך 95% של 1.05-12.42) ורמה נמוכה של ידיעת קרוא וכתוב (1,395 יילודים; יחס סיכויים של 2.04, רווח בר-סמך 95% של 1.20-3.47) ומספרים (1,395 יילודים; יחס סיכויים של 2.04, רווח בר-סמך 95% של 1.21-3.44). לא היו נתונים זמינים אודות מתבגרים.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים לקביעת הטיפול הטוב ביותר ביילודים בסיכון להיפוגליקמיה, עם מעקב ארוך-טווח לפחות עד גיל בית-ספר.

Neonatology 2018 November 8, 115 (2): 116-126

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

למרות שעדיין לא קיימת תמימות דעים בקשר להגדרת ההיפוגליקמיה, מחקר גדול זה מראה כי להיפוגליקמיה בינקות ישנה השפעה ארוכת טווח. יש לזכור כי מחקר זה הינו רטרוספקטיבי ולכן ההגדרות וההתערבויות היו שונות במעט בכל מחקר, אולם בכל זאת עדיין נראה כי ישנה חשיבות לניטור ילודים בסיכון להיפוגליקמיה ובמידה ומתגלה כזו לטפל. כפי שנכתב בסיכום למאמר, נראה שיש מקום למחקר פרוספקטיבי גדול כדי לענות על השאלה הזו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    מתן Buprenorphine בשילוב עם Naloxone בזמן היריון מלווה בסיכון מופחת לתסמונת גמילה ביילוד ואשפוז יילודים ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה למתן Buprenorphine לבדו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA. מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בשיעור המומים המולדים המג’וריים בין שתי אפשרויות הטיפול. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות מבוטחי מדיקייד […]

  • מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מדד חומציות בדם טבורי נמוך מ-7.2 עשוי להעיד על סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מאחר ועד כה הסברה הרווחת כי חמצת חמורה עלולה להתפתחות בנוכחות מדד חומציות נמוך מ-7.0, ממצאים המחקר תומכים בבחינה מחדש של ערך הסף בו נדרש ניטור אינטנסיבי אחר החולים. החוקרים […]

  • NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

    NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

    הנשמה לא פולשנית בתדר גבוה (NHFOV) מפחיתה את הצורך באינטובציה חוזרת ומפחיתה כישלון אקסטובציה בהשוואה לשיטות תמיכה אחרות, כך עולה מסקירה שיטתית ומטא-אנליזה שפורסמו ב-PLoS One. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

    גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי מספר מאפיינים עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסיבוכים באם וביילוד במקרים של לידה עם פרע כתפיים, כולל קומה אימהית נמוכה, סוכרת טרם היריון, לידת ואקום ומאקרוזומיה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת גורמי סיכון הקשורים עם תוצאות שליליות באם וביילוד […]

  • החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

    החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי אין הבדל בתוצאות היריון בין נשים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונשים עם תפקודי תריס תקינים במהלך ההיריון, למעט שיעורים גבוהים יותר של אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים באלו עם ההפרעה בתפקודי התריס. באלו עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונוגדנים […]

  • השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למעלה מ-5% מהמקרים של מוות פתאומי של תינוקות עשוי להיות קשור להשמנת-יתר אימהית. בארצות הברית מדווח בכל שנה על כ-3,500 מקרים של מוות פתאומי של תינוקות. לאחר מסעות פרסום בשנות ה-90 של המאה הקודמת שכללו המלצות על תנוחות שינה בטוחות […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

  • סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    קווים מנחים חדשים מציעים כי סגירה טרנסקטטרית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) עשויה להיות עדיפה על פני סגירה כירורגית בפגים עם פגות קיצונית הזקוקים להנשמה מלאכותית, כך פורסם ב-Journal of Perinatology. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה