Hypoglycemia

ירידה בשיעור האשפוזים בשל היפרגליקמיה בעשור האחרון- אך האם שיעורי האשפוזים בשל היפוגליקמיה בעליה? (מדסקייפ, מתוך כנס ADA)

מן הנתונים של הזכאים לביטוח מדיקייר בארצות הברית עולה כי בשנים האחרונות היקף האשפוזים בבתי החולים בגלל היפוגליקמיה עולה על זה של מקרי האשפוז בשל היפרגליקמיה.  ממצאי המחקר, שנערך באוניברסיטת ייל בארצות הברית, הוצגו בשבוע שעבר בכנס של החברה האמריקאית לסוכרת (ADA). החוקרים אומרים כי כתוצאה ממאמצים שנעשו בעשור האחרון לשיפור השליטה הגליקמית, נראה כי שיעור המבוגרים המגיעים לערכי המוגלובין מסוכר של פחות מ-7% השתפ, כך שכיום היפוגליקמיה נפוצה יותר מהיפרגליקמיה כסיבת אשפוז. עם זאת, יתכן ששליטה גליקמית אינטנסיבית קשורה לסיכון מוגבר להיפוגליקמיה.

בכתבה במדסקייפ שסיקרה את המושב בו הוצג המחקר טען אחד המנחים של המושב, פרופ’ פלורז מפלורידה, כי המידע החדש מעלה את הצורך בהעלאת המודעות ובטיפול אישי בניהול הסוכרת אצל המטופלים, כזה שיכלול הערכה של גורמי הסיכון להיפוגליקמיה ולדיכאון ולירידה קוגניטיבית, וכן לירידה בתיאבון או לתגובות בין תרופתיות. לדבריו, המידע שהוצג עולה בקנה אחד עם הודעת הקונצנזוס הרשמית של ADA לגבי הטיפול בסוכרת במבוגרים.  ד”ר ליפסקא מאוניברסיטת ייל, שהציגה את המחקר במושב זה של הכנס, קוראת לשקול מחדש את השימוש בהמוגלובין מסוכר כמדד של איכות הטיפול של הרופאים והמערכת, בגלל שמדובר בטיפול “במידה אחת” שלא מותאים אישית למטופל, וככזה עלול להביא להיפוגליקמיה. לדבריה, להמוגלובין מסוכר יש תפקיד חשוב בטיפול הקליני בחולי סוכרת, אך ברמה המערכתית הצורך להתאים את כל האנשים למטרה אחת ולמדד אחד היא בעייתית.

המידע שנותח במחקר נאסף בקרב למעלה משלושים מיליון אמריקאים בני 65 או יותר, שהיו זכאים לביטוח מדיקייר שנבדקו בין-1999 ו-2011; בסך הכל יותר מ350 מיליון שנות חיי מטופל לתצפית זו. ניתוח שניוני שנערך כלל מידע על היארעות הסוכרת, על בסיס מערכת הבקרה לגורמי סיכון התנהגותיים (BRFSS, Behavioral Risk Factor Surveillance System).  נרשמו בזמן זה 302,095 מקרי אישפוז בשל היפרגליקמיה (עם סוכרת לא מאוזנת, קטואצידוסיס סוכרתי והיפראוסמולריות) מול 429,850 מקרים של היפוגליקמיה, עם אבחנות ספציפיות של תרדמת היפוגליקמית או הלם/ הרעלת אינסולין או של תרופות לסוכרת.  בתקופה שבין 1999-2011, השיעור לכל 100 אלף שנות חיי מטופלים של אשפוזים בגלל היפרגליקמיה ירד ב-39%, מ-114 ל-70. אשפוזים כאלו היו שכיחים יותר במבוגרים בני 75 או יותר ב-1999, וב-2011 שיעור זה השתווה לקבוצות הגיל האחרות. כן נותרו פערים  בפיזור לפי מוצא אתני, כשלמטופלים שחורים היה סיכוי גבוה פי 4 להיות מאושפזים בגלל היפרגליקמיה מאשר לבנים, בכל נקודות הזמן שנבחנו.

היפוגליקמיה לעומת זאת נמצאה בעליה בשיעור לכל 100 אלף שנות מטופלים מ-94 בשנת 1999 ל-130 ב-2007, ולאחר מכן ירדה בשיעור ל-105 בשנת 2011. באותה השנה שיעור האשפוז בקבוצת המבוטחים בני 75 ומעלה היתה כפולה מזו של צעירים יותר, בני 65-74. פערים ניכרים בין קבוצות ממוצאים אתניים שונים נמצאו גם במקרה של היפוגליקמיה, כששוב מטופלים שחורים היו בסיכון של פי 4 להתאשפז בשל היפוגליקמיה מאשר לבנים. המידע שנאסף ממאגר המידע של המדיקייר לא כלל מידע לגבי ההאירעות של סוכרת, אך כאשר הושוו הנתונים מול המידע מ-BRFSS המבוסס גיל, נמצא כי השיעורים המתואמים של אשפוזים בשל היפרגליקמיה והיפוגליקמיה היו 820 ו-676 ב-1999, ו-367 ו-612 ב-2011, בהתאמה, כלומר ירידה בהיפרגליקמיה ויציבות בהיפרגליקמיה.








 

סיבות נוספות לתזוזה הזו בשיעורי האשפוזים קשורה, אולי, בנוסף למאמצים שנעשו לשליטה גליקמית במטופלים, לכך שנעשו שינויים בתרופות מורידות הגלוקוז, וכן בקריטריונים לאשפוז בבתי החולים ועליה במקרים של שמירת המטופל להשגחה של פחות מ-24 שעות , שלא נכללים במניין האשפוזים.  בהצגת המחקר אמרה ד”ר ליפסקא כי הממצאים הללו מציעים שכדאי לנסות להביא להורדת המקרים של היפוגליקמיה בקרב מבוגרים מאוד ובקרב שחורים. לדבריה, המידע תומך במאמצים של ה-ADA  ליצור התאמה אישית של מטרות הטיפול כפי שהוסבר בנייר עמדה שהוציאו באפריל בשנה שעברה, שבו נכתב כי השימוש במטרה של המוגלובין מסוכר בערכים של פחות מ-7.0% כמדד לאיכות הטיפול בכלל במטופלים אינו מתאים לדגש ששמים ב-ADA על יעדי טיפול אישיים. בעקבות נייר העמדה שינו שירותי המדיקייד והמדיקייר את יעד ההמוגלובין המסוכר לפחות מ-8%    כמדד ביצועים עם דגשים לרופאים המטפלים לנסות ולערוך התאמה של יעדי הטיפול למטופל; אך לדעתה של ד”ר ליפסקא, עדיין מדובר במדדים צרים. לדבריה, הפרופרוציה של המטופלים שמגיעה ליעד הזה לא לוקחת בחשבון את ההשפעה הקלינית על כלל האוכלוסיה, ויש בעייתיות בקביעת מדד אחד כיעד טיפולי לכולם; היא טוענת כי יש צורך להרחיב את אופק הבחינה של החולים ולשים לב מאילו תופעות לוואי הם סובלים וכיצד הם מגיבים לאסטרטגיות הטיפול.

לכתבה במדסקייפ


הערת מערכת : יש להניח שככל שיתרחב השימוש באינקרטינים ניתן יהיה לצפות בעתיד במגמה של ירידה גם באישפוזים בשל היפוגליקמיות   

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה