Hypertension

בנשים עם יתר לחץ דם במהלך ההיריון סיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Neurology)

בנשים עם לחץ דם גבוה במהלך ההיריון, בפרט קדם-רעלת היריון או רעלת היריון, תועדה ירידה גדולה יותר בתפקוד הקוגניטיבי בשלב מאוחר יותר בחייהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

החוקרים התבססו על נתוני Mayo Clinic Study of Aging לזיהוי 2,239 נשים (גיל חציוני של 73 שנים) עם מידע אודות היסטוריית היריון. בעת הגיוס למחקר השלימו הנשים ראיונות, בדיקה גופנית ובדיקות קוגניטיביות בביקורי מחקר כל 15 חודשים. בדיקות קוגניטיביות כללו הערכת זיכרון, קשב ותפקוד ניהולי, שפה ויכולת ראיה מרחבית.

מבין 1,854 נשים שהרו לפחות פעם אחת (82.8%), ב-1,607 (86.7%) תועד לחץ דם תקין לאורך ההיריון, ב-100 (5.4%) תועד יתר לחץ דם של היריון וב-147 (7.9%) תועדה קדם-רעלת היריון או רעלת היריון.

בהשוואה לנשים שילדו בעבר, באלו שלא ילדו מעולם תועד מספר גבוה יותר של שנות השכלה ומדד מסת גוף נמוך יותר עם פחות מחלות רקע.

לאחר תקנון לגיל ורמת השכלה, בנשים שלא ילדו מעולם תועד תפקוד גלובאלי גרוע יותר בתחילת המחקר, בהשוואה לנשים שילדו בעבר. הן גם השיגו תוצאות פחות טובות בהערכת תפקודי זיכרון, שפה, קשב/תפקוד ניהולי וראיה מרחבית.

בהשוואה לנשים עם לחץ דם תקין בהיריון, בנשים עם הפרעת יתר לחץ דם של היריון תועדה ירידה גדולה יותר בתפקוד קוגניטיבי גלובאלי ובתפקוד ניהולי/קשב לאורך הזמן.

מהערכת התוצאות לפי תת-סוג של הפרעות יתר לחץ דם של היריון עלה כי בנשים עם קדם-רעלת היריון או רעלת היריון תועדה ירידה גדולה יותר בתפקוד קוגניטיבי גלובאלי, שפה ותפקוד ניהולי/קשב, בהשוואה לנשים עם לחץ דם תקין לאורך ההיריון. לא תועדו הבדלים משמעותיים בין נשים עם יתר לחץ דם כרוני או הריוני ונשים עם לחץ דם תקין לאורך ההיריון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי לחץ דם גבוה במהלך ההיריון, כולל קדם-רעלת היריון, הינו גורם סיכון להידרדרות קוגניטיבית בגיל מבוגר יותר. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את ממצאי המחקר אך בשלב זה ממליצים על ניטור ואיזון לחץ דם במהלך ולאחר היריון לשמירה על בריאות המוח בגיל מבוגר.

Neurology, March 1, 2023

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם היסטוריה של סוכרת הריונית מעלה את הסיכון לתחלואה ותמותה בנשים עם סוכרת מסוג 2? (J Diabetes Complications)

    האם היסטוריה של סוכרת הריונית מעלה את הסיכון לתחלואה ותמותה בנשים עם סוכרת מסוג 2? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היסטוריה של סוכרת הריונית אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם או תמותה מכל-סיבה בנשים עם סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם היסטוריה של סוכרת הריונית מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

  • יולדת בסיכון גבוה שסובלת ממחלת TTP קיבלה טיפול באמצעות מולקולת ADAMTS13 בסורוקה

    יולדת בסיכון גבוה שסובלת ממחלת TTP קיבלה טיפול באמצעות מולקולת ADAMTS13 בסורוקה

    מחלת TTP מולדת ("ארגמנת של קרישה וחסר טסיות") היא הפרעת קרישה תרשתית נדירה בארעות של אחד למיליון,  שנוצרת בגלל מוטציה בגן של אנזים ADAMTS13 הגורמת לתהליך קרישה בלתי מבוקר בכלי דם קטנים, בעיקר במצבי דחק ביולוגים, כמו זיהום והריון. לאחרונה פותח טיפול חדש, מבוסס מולקולה מלאכותית של ADAMTS13 שניתן עד כה ל-4 נשים הרות בעולם, ומטופלת בסורוקה היתה הראשונה לקבל את הטיפול בארץ.

  • ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן והיחס בין הריכוז הנמדד והצפוי קשורים באופן בלתי-תלוי עם הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Disease. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי הפרעות גלומרולאריות, בין אם ראשוניות או שניוניות, מהוות גורם מוביל למחלת כליות בשלב סופני ברחבי העולם וגורם חשוב לתחלואה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה