Hypertension

עדכון המלצות USPSTF עבור סקירת יתר לחץ דם בהריון (USPSTF)

כח המשימה האמריקאי למניעת מחלות (USPSTF) פרסם דו"ח בו הוא מעדכן את המלצותיו לגבי החשיבות שבבדיקות שנועדו לאיתור הפרעות יתר לחץ דם בהיריון

כח המשימה האמריקאי למניעת מחלות (USPSTF) פרסם דו”ח בו הוא מעדכן את המלצותיו לגבי החשיבות שבבדיקות שנועדו לאיתור הפרעות יתר לחץ דם בהיריון. במהלך הריון, הנשים נדרשות לבצע מדידת לחץ דם בכל ביקור במרפאה בכדי לזהות ולמנוע מצבים המסכנים את האישה ו/או את ההיריון. פרופ’ אזה דייוויס, חברה ב-USPSTF ופרופסור חבר לרפואה ומדע קליני בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג, אמרה כי “הפרעות יתר לחץ דם בהריון הן חלק מהגורמים המובילים לסיבוכים חמורים ומוות עבור נשים בהריון”.

שיעור הפרעות יתר לחץ דם בהריון בארה”ב, גדל בעשורים האחרונים, וזינק מכ-500 מקרים לכל 10,000 לידות בתחילת שנות ה-90, ליותר מ-1000 מקרים לכל 10,000 לידות באמצע שנות ה-2010. עקב כך, USPSTF הוציא הנחיות עדכניות לאיתור הפרעות מסוג זה בהריון. הפרעות אלו כוללות יתר לחץ דם הריוני, רעלת הריון, יתר לחץ דם כרוני ועוד. ההפרעות עלולות להוביל לסיבוכים עבור המטופלת, כגון שבץ מוחי, היפרדות רשתית, פגיעה או כשל באיברים, פרכוסים ועוד. כמו כן, ישנם סיכונים עבור העובר לרבות בעיות גדילה, משקל לידה נמוך ולידת עובר מת. בנוסף, סיבוכים רבים יכולים להוביל להופעת צירים מוקדמים, לידה מוקדמת ולידה קיסרית. גורמי הסיכון להפרעות אלו כוללים היסטוריה אישית של רעלת הריון, היסטוריה משפחתית של רעלת הריון, סוכרת הריון או יתר לחץ דם כרוני, הריון מרובה עוברים, הריון ראשון, BMI גבוה בתקופה שלפני הריון, גיל 35 ומעלה ועוד.

לפי USPSTF מדידת לחץ דם במהלך ההיריון היא צעד ראשון חשוב והכרחי, אך אינו מספק. מומלץ להגיע לביקורי מעקב אצל אחיות, מיילדות, רופאי ילדים, יועצות הנקה ועוד. ה-USPSTF בחן שיטות סקר נוספות, אך טען כי מדידת לחץ דם בכל ביקור טרום לידתי היא הגישה הטובה ביותר.

לכתבה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם היסטוריה של סוכרת הריונית מעלה את הסיכון לתחלואה ותמותה בנשים עם סוכרת מסוג 2? (J Diabetes Complications)

    האם היסטוריה של סוכרת הריונית מעלה את הסיכון לתחלואה ותמותה בנשים עם סוכרת מסוג 2? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היסטוריה של סוכרת הריונית אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם או תמותה מכל-סיבה בנשים עם סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם היסטוריה של סוכרת הריונית מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

  • יולדת בסיכון גבוה שסובלת ממחלת TTP קיבלה טיפול באמצעות מולקולת ADAMTS13 בסורוקה

    יולדת בסיכון גבוה שסובלת ממחלת TTP קיבלה טיפול באמצעות מולקולת ADAMTS13 בסורוקה

    מחלת TTP מולדת ("ארגמנת של קרישה וחסר טסיות") היא הפרעת קרישה תרשתית נדירה בארעות של אחד למיליון,  שנוצרת בגלל מוטציה בגן של אנזים ADAMTS13 הגורמת לתהליך קרישה בלתי מבוקר בכלי דם קטנים, בעיקר במצבי דחק ביולוגים, כמו זיהום והריון. לאחרונה פותח טיפול חדש, מבוסס מולקולה מלאכותית של ADAMTS13 שניתן עד כה ל-4 נשים הרות בעולם, ומטופלת בסורוקה היתה הראשונה לקבל את הטיפול בארץ.

  • ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן והיחס בין הריכוז הנמדד והצפוי קשורים באופן בלתי-תלוי עם הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Disease. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי הפרעות גלומרולאריות, בין אם ראשוניות או שניוניות, מהוות גורם מוביל למחלת כליות בשלב סופני ברחבי העולם וגורם חשוב לתחלואה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה