Hypertension

כרבע מהמבוגרים עם יתר לחץ דם סובלים מתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (מתוך אתר Researchsquare)

מנתונים שפורסמו באתר Researchsquare עולה כי כרבע מהחולים עם יתר לחץ דם סובלים מתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, עם שכיחות של 17% בקרב מבוגרים עם לחץ דם תקין. שיעורי הימצאות תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס היו גבוהים יותר בנשים עם יתר לחץ דם ועמדו על 28%, בהשוואה לשיעור של 20% בקרב נשים עם לחץ דם תקין. בקרב גברים, שיעורי הימצאות תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס עמדו על 21% באלו עם יתר לחץ דם ועל 13% בגברים עם לחץ דם תקין.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי יתר לחץ דם מצויים במגמת עליה ומגיעים לשיעור של עד 28% מהאוכלוסייה בסין. חולים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס לעיתים קרובות אין תסמינים או סימנים גלויים ולכן קל לפספס את האבחנה. קיימת קורלציה בין לחץ דם מוגבר ובין מחלות בלוטת תריס, אך אין מחקרים רבים להערכת השכיחות של תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס בחולים עם יתר לחץ דם.

מחקר החתך התצפיתי כלל 2,818 מבוגרים שנבחרו באקראי ממחוז גנזו בסין. החוקרים הגדירו יתר לחץ דם בנוכחות מדידת לחץ דם של 140/90 מ”מ כספית ומעלה, לחץ דם תקין הוגדר בנוכחות לחץ דם מתחת ל-120/80 מ”מ כספית ולחץ דם גבוה הוגדר כערכי ביניים.  תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס הוגדרה בנוכחות רמות TSH מוגברות והורמוני תריס בטווח התקין.

מהנתונים עולה כי מבין 2,818 חולים שנכללו במחקר, ב-21% היה ידוע על יתר לחץ דם, ב-43% תועדו מדידות לחץ דם גבוהות וב-36% לחץ הדם היה תקין. השכיחות הכוללת של תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס עמדה על 21%.

כאמור, שכיחות תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס הייתה גבוהה יותר משמעותית בקרב אלו עם יתר לחץ דם, בהשוואה לאלו עם לחץ דם תקין, ללא תלות בגיל החולים (24% לעומת 17%, בהתאמה).

שכיחות תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס הייתה גבוהה יותר משמעותית בנשים לעומת גברים עם לחץ דם תקין (20% לעומת 13%), לחץ דם מוגבר (28% לעומת 18%) או יתר לחץ דם (28% לעומת 21%).

שכיחות תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס בחולים עד גיל 60 עם יתר לחץ דם (86% מאוכלוסיית המחקר) הייתה גבוהה יותר משמעותית בהשוואה לאלו עם לחץ דם תקין (29% לעומת 18%).

מניתוח רב-משתני עלה כי קצב לב מוגבר נקשר באופן משמעותי עם שכיחות נמוכה יותר של תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם. מדדים שנקשרו עם שכיחות מוגברת של תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס בחולים עם יתר לחץ דם כללו רמות גבוהות של טריגליצרידים, LDL, נוגדנים כנגד קולטן ל-TSH, נוגדנים כנגד תירוגלובולין ורמות סוכר בדם בצום.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי כרבע מהמבוגרים עם יתר לחץ דם סובלים מתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, עם שכיחות גבוהה יותר בנשים לעומת גברים.

 

מתוך אתר Researchsquare

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

  • ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן והיחס בין הריכוז הנמדד והצפוי קשורים באופן בלתי-תלוי עם הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Disease. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי הפרעות גלומרולאריות, בין אם ראשוניות או שניוניות, מהוות גורם מוביל למחלת כליות בשלב סופני ברחבי העולם וגורם חשוב לתחלואה […]

  • השפעות גיל החולה על תוצאות טיפול ב- Teprotumumab כנגד מחלת תריס עינית (Ophthalmology)

    השפעות גיל החולה על תוצאות טיפול ב- Teprotumumab כנגד מחלת תריס עינית (Ophthalmology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Ophthalmology עולה כי רבע מהחולים שטופלו ב- Teprotumumab כנגד מחלת תריס עינית (Thyroid Eye Disease) נדרש טיפול חוזר בתוך שנה אחת, כאשר בחולים מבוגרים יותר תועד סיכוי גבוה יותר להידרש לטיפול נוסף כנגד המחלה העינית. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 119 חולים (גיל ממוצע של 54 שנים; 76.5% נשים) משלושה מרכזים בארצות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה