מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקרים חדשים שהוצגו בקונגרס האיגוד האירופי להתערבויות כליליות מלעוריות (EuroPCR 2022) תומכים בשימוש בזמן בטווח יעד (TTR) להערכת ההשפעה הקלינית של דנרבציה כלייתית ועומס המחלה בחולים עם יתר לחץ דם בלתי מבוקר. בין 6 ל-36 חודשי מעקב במאגר –Global SYMPLICITY Registry, הראו כי שיעור האירועים הקרדיווסקולריים המאג’וריים (MACE) לאחר דנרבציה היה 2.9% בחולים שהיו יותר מ-50% ב-TTR לעומת 6.2% בחולים עם TTR מתחת ל-50% ו-10.3% לאלו שלא היו כלל ב-TTR (P < .0001). הקשר עם TTR גבוה יותר התקיים עבור כל מרכיב של התוצאים: מוות קרדיווסקולרי (1.5% לעומת 3.5% ו-4.0%), אוטם שריר הלב (0.8% לעומת 1.5% ו-2.0%), ובייחוד, שבץ מוחי (0.1% לעומת 2.4 % ו-5.4%). בניתוח רב-משתני, כל עלייה של 10% ב-TTR הייתה קשורה לסיכון יחסי נמוך ב-16% ל-MACE. הסיכון היחסי ירד ב-10% למוות קרדיווסקולרי, 14% ל-MI ו-23% לאירוע מוחי.
TTR, המוגדר כלחץ דם סיסטולי הנמדד במרפאה של 140 מ”מ כספית או פחות ו/או לחץ דם אמבולטורי של 130 מ”מ כספית או פחות, עלה מ-30.6% לאחר 6 חודשים ל-34.9% לאחר 3 שנים מהפרוצדורה. בממוצע, מטופלים בילו 377 ימים ב-TTR לאחר 3 שנים, לעומת 55 ימים בלבד לאחר 6 חודשים. השיפור התרחש ללא עלייה בתרופות, שהגיעו לממוצע של 4.85 לאחר 6 חודשים ו-4.79 לאחר 3 שנים.
ניתוח נוסף התמקד ב-TTR ב-38 הליכי דנרבציה כלייתית ו-42 ביקורות דמה בניסוי SPYRAL HTN-ON MED, שדיווח על תוצאותיו לאחר שלוש שנים בחודש שעבר. כאשר TTR הוגדר כלחץ דם סיסטולי מרפאתי של 140 מ”מ כספית או פחות, 28% מקבוצת הדנרבציה הכלייתית ו-13% מקבוצת הדמה השיגו שליטה לאחר 3 שנים (P = .015), עלייה מ-8.1% ו-0.6%, בהתאמה, לאחר 6 חודשים (P = .019). כאשר ה-TTR הוגדר כ-BP סיסטולי אמבולטורי של 140 מ”מ כספית או פחות, 47.8% מקבוצת הדנרבציה ו-32% מקבוצת הדמה היו בשליטה אופטימלית לאחר 3 שנים (P = .036), עלייה מ-22.2% ו-10.4%, בהתאמה, לאחר 6 חודשים (P = .043).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!