Hypertension

האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה קובע כי סף חדש להגדרת יתר לחץ דם עמיד (Hypertension)

המלצות עדכניות לאבחנה וטיפול ביתר לחץ דם עמיד (Resistant Hypertension) פורסמו מטעם האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (American Heart Association), בה הופחת סף לחץ הדם לערכים של 130/80 מ”מ כספית. מדובר בעדכון הראשון של המלצות האיגוד משנת 2008 ואלו משקפות את הנחיות ה-ACC/AHA ליתר לחץ דם, בהם נקבע סף לחץ דם דומה להתחלת טיפול תרופתי במבוגרים בסיכון מוגבר.

המומחים כותבים כי יתר לחץ דם עמיד לטיפול, ששכיחותו נעה סביב 12-15% מהחולים המטופלים ליתר לחץ דם גבוה, מוגדר בנוכחות לחץ דם הנותר מוגבר מעל ליעד 130/80 מ”מ כספית למרות טיפול בשלוש תרופות ממשפחות שונות לאיזון יתר לחץ דם, במינון מקסימאלי או במינון נסבל מקסימאלי ובתדירות מינונים הולמת.

שינויים מג’וריים אחרים כוללים קריטריונים אבחנתיים ספציפיים יותר ליתר לחץ דם עמיד, הכרת חשיבות משך שינה ואיכות השינה באיזון לחץ דם, ודגש גדול יותר על שינוי אורחות חיים בשלב מוקדם (בפרט תזונה ופעילות גופנית) למניעה וטיפול ביתר לחץ דם עמיד.

מטופלים ממוצא אפריקאי-אמריקאי, גברים, קשישים ושמנים הם אלו הצפויים להיות כי מושפעים, כמו גם חולי סוכרת, אלו עם מחלת עורקים היקפית ודום נשימה חסימתי בשינה.

ההמלצות מתארות זיהוי וטיפול במגוון גורמים העשויים לחקות יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, אותם יש לשלול טרם קביעת אבחנת יתר לחץ דם עמיד. אלו כוללים היענות לקויה לטיפול, תופעת חלוק לבן (לאחר שהוכח כבר כי אינה תורמת לסיכון הקרדיווסקולארי), חוסר שינוי טיפול תרופתי מצד הרופאים, כמו גם השפעות לא-רצויות של מגוון תרופות ותכשירים ללא מרשם רופא על מדדי לחץ דם, כמו גם ההשפעה של עישון, צריכת אלכוהול ומלח בתזונה.

יש להשלים גם בדיקות סקר ליתר לחץ דם משני, העשוי לנבוע מהיפראלדוסטרוניזם ראשוני (ב-20% מהחולים עם יתר לחץ דם עמיד), מחלת כליות כרונית או היצרות עורקי הכליה.

לאחר שלילת כל הצורות המזוהות של יתר לחץ דם, בפרט גורמים אנדוקריניים, ולאחר שלילת אפשרות השפעת חלוק לבן (לחץ דם במרפאה של לפחות 20/10 מ”מ כספית מעל לחץ דם בבית) ויתר לחץ דם ממוסך ולא-מבוקר (מדידות לחץ דם במרפאה המעידות על איזון לחץ דם הולם, אך מדידות גבוהות בבית), יש מקום להתחיל בהתערבויות לטיפול במטרה לשפר את לחץ הדם.

מעבר למשטר הטיפול בחולים עם יתר לחץ דם עמיד בתרופות ממשפחות שונות לרוב חסמי תעלות סידן, מעכבי ACE או ARB ומשתנים הטיפול צריך להיות מותאם אישית ויש לשקול החלפה מ-Hydrochlorothiazide ל-Chlorthalidone או Indapamide, לאחר מכן תוספת אנטגוניסט לקולטן למינרלוקורטיקואידים (Spironolactone או Eplerenone). במידה ולחץ הדם נותר מוגבר, ההמלצה היא להוספה הדרגתית של תרופות לאיזון לחץ דם במנגנון אחר; במידה ולחץ הדם נותר לא-מאוזן, מומלץ להפנות את החולה למומחה לטיפול ביתר לחץ דם.

Hypertension 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי התערבות דרך העורק הרדיאלי לטיפול במחלת כלי דם היקפית מהווה גישה בטוחה ויעילה כנגד מגוון סוגי מחלה וסקולארית. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי גישה דרך העורק הרדיאלי משמשת יותר ויותר לפרוצדורות כליליות לאור שיעורים נמוכים יותר של סיבוכים באתר הדיקור ושיפור שביעות הרצון של […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה