היפרקלמיה והיפוקלמיה, גם בדרגה קלה, קשורים לסיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם (Eur Heart J)

מחקר חדש מה- Eur Heart Jמדווח כי במטופלים עם יתר לחץ דם (יל”ד) רמות אשלגן שהן מחוץ לטווח של 4.1-4.7 ממו”ל/ל’ קשורות לסיכון מוגבר לתמותה.

ברקע מסבירים החוקרים כי משתנים ומעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מהווים מרכיב מרכזי בטיפול ביל”ד, אך עלולים כידוע לחריגות ברמות האשלגן. מטרת החוקרים הייתה לבחון את הקשר בין רמות אשלגן ותמותה בקרב מטופלים ביל”ד.

החוקרים עשו שימוש ברשם הלאומי הדני בו זיהו 44,799 מטופלים עם יל”ד, בגיל 30 ומעלה אשר היה מידע על רמות האשלגן שלהם בתוך 90 יום ממועד האבחנה, בין 1995 ל-2012.

נעשה ניתוח על נתוני התמותה מכל סיבה מול 7 רמות אשלגן שהוגדרו מראש: מתחת ל-3.5 (היפוקלמיה), 3.5-3.7 , 3.8-4.0, 4.1-4.4, 4.5-4.7, 4.8-5.0, ומעל 5 ממול/ל’ (היפרקלמיה).

החוקרים מדווחים כי במהלך 90 ימי מעקב, שיעורי התמותה בקרב המטופלים ב-7 רמות האשלגן היו : 4.5, 2.7, 1.8, 1.5, 1.7, 2.7 ו-3.6% , בהתאמה.

הסיכון היחסי המתואם לתמותה היה מובהק סטטיסטי עבור מטופלים עם היפוקלמיה (סיכון יחסי 2.8, 2.17-3.62) והפירקלמיה (1.7, 1.36-2.13) .

החוקרים מציינים שרמות נורמליות של אשלגן (K: 3.53.7 ממו”ל/ל’ ) היו קשורות גם לסיכון מוגבר לתמותה (1.7, 1.36-2.13) . כך גם לגבי רמות K: 3.84.0 ממו”ל/ל’ עם סיכון יחסי של 1.21 (בטווח 1.00-1.47) , ורמות K 4.8-5.0 ממו”ל/ל’ עם סיכון יחסי 1.48 (1.15-1.92) .

לכן, מסבירים החוקרים, הקשר בין תמותה לרמות האשלגן היה בצורת עקמות U , כשהסיכון הנמוך ביותר לתמותה היה באינטרוול 4.1-4.4 ממו”ל/ל’.

החוקרים מסכמים כי כמות אשלגן מחוץ לטווח של 4.1-4.7 היו קשורות לסיכון מוגבר מובהק לתמותה במטופלים עם יל”.

Eur Heart J (2016) 38 (2): 104-112

הערת המערכת : רק לאחרונה דיווחנו על מחקר לפיו רק 10% מהמטופלים החדשים עם יל”ד בתרופות מקבוצת חסמי ה-ACE וה-ARB מופנים ע”י הרופא המטפל לבדיקת רמות אשלגן וקריאטינין, על אף ההנחיות. מחקר זה עשוי אם כך להוות אולי “קריאת השכמה” לחשיבות הבדיקה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן