Hypertension

מדד פשוט עשוי לסייע בזיהוי תת לחץ דם תנוחתי (Hypertens)

חוקרים פיתחו מדד פשוט, בן חמש נקודות, בשם DROP Score, המסייע בניבוי הסבירות לתת לחץ דם תנוחתי בקשישים. במהלך כנס ה-European Society of Hypertension הם הסבירו כי להערכתם, מדד זה עשוי לסייע בהחלטה על בדיקות סקירה לתת לחץ דם תנוחתי במסגרת מרפאות ראשוניות עמוסות.

החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר InChianti שכלל נתונים אודות תושבי העיר באיטליה ומצאו כי חמישה משתנים מסייעים בניבוי מקרים של תת לחץ דם תנוחתי: גיל מעל 65 שנים, נפילה בשנה האחרונה ונוכחות יתר לחץ דם, אירוע מוחי או אנגינה. כל גורם זכה לנקודה אחת, עם ניקוד מקסימאלי של חמש נקודות. מדד גבוה יותר הצביע על סיכון גבוה יותר לתמותה מכל-סיבה בעשור הקרוב. סוכרת לא הוגדרה כאחד מחמשת הגורמים המנבאים תת לחץ דם תנוחתי.

בעת הגיוס למחקר, הושלמו בדיקות לחץ דם בשכיבה ולאחר דקה ושלוש דקות עמידות, להערכת נוכחות תת לחץ דם תנוחתי. תת לחץ דם תנוחתי סיסטולי הוגדר בנוכחות ירידה של 20 מ”מ כספית ומעלה במעבר משכיבה לעמידה.

101 מבין 1,352 משתתפים (7.5%) ו-89 מבין 1,352 משתתפים (6.6%) אובחנו עם תת לחץ דם תנוחתי לאחר דקה ולאחר שלוש דקות עמידה, בהתאמה. מדובר בשכיחות נמוכה יותר בהשוואה למחקר SHEP (10.4% ו-12.0%, בהתאמה).

בהשוואה לאלו ללא תת לחץ דם תנוחתי, אלו עם ההפרעה הנ”ל היו מבוגרים יותר (75.1 לעומת 68.5 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר משמעותית של יתר לחץ דם (65.3% לעומת 37.4%), אנגינה (13.5% לעומת 6.9%) ואירועים מוחיים (15.8% לעומת 3.4%) ונפילה בשנה האחרונה (33.7% לעומת 20.1%). בקבוצה זו תועדה גם שכיחות גבוהה יותר של טיפול בדיגוקסין או משתנים, לעזרה בטיפוס מדרגות ומחלת פרקינסון. עם זאת, היארעות סוכרת הייתה דומה בשתי הקבוצות (כ-9%).

חמישת המשתנים ניבאו היטב תת לחץ דם תנוחתי. מדד פשוט של 0-5 בהתאם לנוכחות כל אחד מהמשתנים הללו הציע כי מבין חמישה נבדקים עם מדד DROP של 4 נקודות, אחד יאובחן עם תת לחץ דם תנוחתי ומבין שמונה עם מדד של 3 נקודות, אחד יאובחן עם תת לחץ דם תנוחתי.

בחולים עם תת לחץ דם תנוחתי סיכון מוגבר לתמותה בתוך עשור. בהשוואה למשתתפים אחרים במדגם, באלו עם ההפרעה בלחץ הדם תועד סיכוי גבוה כפליים לתמותה מכל-סיבה בתוך עשר שנים. לאור זאת, נוכחות תת לחץ דם תנוחתי ניתנת לניבוי על-בסיס ההסיטוריה הרפואית, בפרט ע”י הערכת חמשת גורמי הסיכון האמורים.

Hypertens 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: מניעת השמנה בילדים ובמבוגרים

    שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של “שבירת מיתוסים”. היום נדבר על נושא חשוב ביותר – השמנה בילדים ובמבוגרים. פרופסור רז דן בשאלה מדוע השמנה בילדים רק ממשיכה לעלות, נדון בסיבה שהטיפול במגפת ההשמנה נכשל ומתי שומן עודף הוא דווקא יתרון. הצטרפו אלינו לפרק חשוב, מלמד ומלא בתובנות! בואו נתחיל! בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

  • ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן והיחס בין הריכוז הנמדד והצפוי קשורים באופן בלתי-תלוי עם הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Disease. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי הפרעות גלומרולאריות, בין אם ראשוניות או שניוניות, מהוות גורם מוביל למחלת כליות בשלב סופני ברחבי העולם וגורם חשוב לתחלואה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה