סקירה מקיפה ומעניינת של עידו אפרתי ב”הארץ” מציגה את הדילמה שהתעוררה לאחרונה שוב בעקבות פירסום מחקר חדש ב-NEJM (עליו דיווחנו כאן) . כזכור, מסקנות המחקר היו שהצריכה היומית האופטימלית של נתרן היא בין 3-6 ג’ , שכן בקבוצה שצרכה כמות זו נמצא הסיכון הנמוך ביותר לאירועים קרדיווסקולרים. 

המחקר עורר סערה כיוון שההמלצות הנוכחיות של האיגודים הבינ”ל היא לצרוך בין 1.5-2.3 גר’ ביום נתרן , צריכה שנמצאה במחקר כקשורה לסיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר… האיגודים הבינ”ל לא מיהרו לשנות את ההנחיות לאור תוצאות המחקר שכן המימצאים שסתרו תוצאות קודמות היו תצפיתיים בלבד ולא ניתן היה לשלול , לדעתם, הטיות .

בסקירה מציג אפרתי גם דעות של אנשי מקצוע ישראלים , הקרדיולוג ד”ר זאזא יעקבשווילי שסבור שצריכה עודפת של נתרן בעייתית בעיקר אצל מי שכבר סובל מיתר לחץ דם. פרופ’ אליק אבירם, נפרולוג, סבור שהרף שנקבע לצריכת נתרן הוא נמוך מידי.

בישראל, כזכור, משרד הבריאות הכריז לפני כשנה וחצי על תוכנית לאומית להפחתת הנתרן שבה הוגדר יעד להפחית עד שנת 2020 את צריכת הנתרן הממוצעת בישראל לפחות מ-2.3 גר’ נתרן ביום (כלומר, 6 גר’ מלח)  , בדומה להמלצות האמריקאיות.  ההערכות של משרד הבריאות הן שכיום הצריכה הממוצעת היומית לנפש היא של כ- 10-9 גר’ מלח .(שע”פ המחקר החדש מ-NEJM היא הרמה שהייתה קשורה דווקא לסיכון נמוך יותר…)

למאמר באתר “הארץ”

הערת המערכת: מימצאי המחקר הזה מ-NEJM נדונו בפורום לנושאי תזונה שלנו ב-emed health club ובקישור זה ניתן לראות את התייחסותה והמלצותיה המעשיות של ד”ר סיגל אילת אדר לשאלה כיצד ניתן להגיע לרמה אופטימלית של צריכת מלח יומית.