במאמר שפורסם במהלך חודש ספטמבר בכתב העת BMJ טוענים מומחים כי לטיפול ביתר לחץ דם קל באמצעים תרופתיים תועלת לא-ברורה, עם הגדלת עלויות הטיפול הרפואי. לפיכך, הם ממליצים לבחון מחדש את הסף לטיפול ולתת עדיפות גדולה יותר לשינוי אורחות חיים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עד 40% מהמבוגרים ברחבי העולם סובלים מיתר לחץ דם, כאשר סיבוכי יתר לחץ דם אחראיים לעד 9.4 מיליון מקרי תמותה קרדיווסקולארית בכל שנה. ההמלצות לטיפול תרופתי ביתר לחץ דם השתנו מלחץ דיאסטולי של מעל 115 מ”ג כספית ללחץ דם של 140/90 מ”מ כספית ומעלה. כמו כן, הוצגה קטגוריה חדשה, קדם-יתר לחץ דם, המוגדרת בנוכחות ערכים בטווח 120-139/80-89 מ”מ כספית).
בחולים עם עליה קלה בלחץ הדם תתכן עליה בסיכון למחלות לב וכלי דם ועלתה השערה כי הפחתת הסף לטיפול ביתר לחץ דם תוביל לעליה באבחנה ובטיפול ולהפחתת מקרי התמותה.
מהנתונים עולה כי 22% מהמבוגרים ברחבי העולם סובלים מיתר לחץ דם קל (לחץ דם סיסטולי של 140-159 מ”מ כספית) ו-13.5% סובלים מיתר לחץ דם סיסטולי (לחץ דם סיסטולי של 160 מ”מ כספית ומעלה).
השימוש בסף אחיד (140 מ”מ כספית) לזיהוי סיכון עקב יתר לחץ דם מתעלם מעדויות כי הסיכון משתנה בכל אדם וכולל חולים רבים שאינם צפויים לתועלת מהטיפול התרופתי.
ממחקרים בנושא עולה כי למעלה ממחצית מהחולים עם יתר לחץ דם קל מקבלים טיפול תרופתי, למרות שגישה זו לא הוכחה כגישה המפחיתה שיעורי תמותה או תחלואה. הדגשת הטיפול התרופתי מביאה לעליה בסיכון לתופעות לוואי עקב טיפול תרופתי, דוגמת סיכון מוגבר לנפילות ולאובדן הזדמנות לשנות אורחות חיים ברמת הבריאות הציבורית.
מגבלות הסקירה נובעות מהעדר מחקרים אקראיים שקבעו תוצאי סיום קשים והשוו בין התרופות ובין שינוי אורחות חיים ופלסבו בחולים עם יתר לחץ דם.
לסיכום, הפחתת ערכי הסף להגדרת יתר לחץ דם הובילה לזיהוי וטיפול תרופתי בחלק גדול יותר מהחולים, זאת למרות העדר עדויות התומכות בתועלת גישה זו להפחתת תחלואה ותמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!