Hypertension

מחקר SYMPLICITY HTN-3: גם לאחר שנה אין עדיפות לדנרבציה כלייתית לאיזון לחץ הדם (מתוך כנס ה-ESC)

במחקר SYMPLICITY HTN-3 נבחנה הבטיחות והיעילות של דנרבציה כלייתית בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, ומהנתונים לאחר שנה עולה כי אין הבדל במדדי לחץ דם במרפאה או במדידות לחץ דם אמבולטוריות בעקבות דנרבציה כלייתית או טיפול דמה.

התוצאות כללו גם נתונים אודות חולים מקבוצת הביקורת שחצו לאחר שישה חודשים לקבוצת ההתערבות. באוכלוסיה זו, לא תועד הבדל משמעותי בלחץ הדם האמבולטורי או בלחץ הדם במרפאה לאחר שישה חודשים, בהשוואה לירידה בלחץ הדם לאחר 12 חודשים בקרב משתתפים בקבוצת ההתערבות ומשתתפים בקבוצת הביקורת שלא חצו לקבוצת ההתערבות.

מהתוצאות לאחר שנה אחת עולה כי דנרבציה כלייתית הינה פרוצדורה בטוחה, עם זאת, ולא תוארה עליה בסיכון לאירועים חריגים מג’וריים.

בקצרה, מחקר SYMPLICITY HTN-3 הינו המחקר האקראי, סמוי, מבוקר-פלסבו, הראשון להערכת דנרבציה כלייתית, שכלל 535 משתתפים עם יתר לחץ דם חמור ועמיד לטיפול תרופתי. לאחר שישה חודשים, השינוי הממוצע בלחץ הדם הסיסטולי עמד על ירידה של 14.1 מ”מ כספית בקבוצת ההתערבות ועל 11.7 מ”מ כספית בקבוצת הביקורת, הבדל של 2.4 מ”מ כספית, שלא היה מובהק סטטיסטית. מהתוצאות עלה עוד כי אין תועלת במדדי לחץ דם אמבולטורי.

הנתונים הממושכים יותר כללו 364 חולים, שעברו דנרבציה כלייתית והיו במעקב למשך 12 חודשים, 70 משתתפים שנכללו בקבוצת הביקורת ולא חצו לקבוצת ההתערבות לאחר השלמת המחקר והיו במעקב למשך 12 חודשים ו-101 משתתפים שחצו לדנרבציה כלייתית והיו במעקב למשך שישה חודשים. לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתחילת המחקר בין שלוש הקבוצות.

לאחר 12 חודשים, נרשמה ירידה של 18.9 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי בקבוצת ההתערבות, ירידה שהייתה מעט יותר גדולה מזו שתועדה לאחר שישה חודשים. באלו שחצו לקבוצת ההתערבות, לחץ הדם הסיסטולי ירד ב-17.7 מ”מ כספית לאחר שישה חודשים. בקרב חולים שלא חצו ונותרו בקבוצת הביקורת, נרשמה עליה בלחץ הדם הסיסטולי מהערכים שנמדדו לאחר שישה חודשים לערכים לאחר שנה אחת. לאחר שישה חודשים, הירידה בלחץ הדם הסיסטולי עמדה על 32.9 מ”מ כספית, אך לאחר 12 חודשים, הירידה מערכי הבסיס עמדה על 21.4 מ”מ כספית.

לא תוארו הבדלים משמעותיים בירידה בלחץ הדם בין חולים 12 חודשים לאחר דנרבציה כלייתית ובין חולים בקבוצת הביקורת, או שישה חודשים לאחר מעבר מקבוצת הביקורת לקבוצת ההתערבות. תוצאות דומות תועדו עם מדידות לחץ דם אמבולטוריות.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בהקשר למאמר זה אתם מוזמנים לעיין בתוצאות מחקר חדש, שפורסמו לאחרונה באתר, לפיהם קיים קשר בין היקף האבלציה ובין סיכויי ההצלחה של דנרבציה כלייתית.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי התערבות דרך העורק הרדיאלי לטיפול במחלת כלי דם היקפית מהווה גישה בטוחה ויעילה כנגד מגוון סוגי מחלה וסקולארית. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי גישה דרך העורק הרדיאלי משמשת יותר ויותר לפרוצדורות כליליות לאור שיעורים נמוכים יותר של סיבוכים באתר הדיקור ושיפור שביעות הרצון של […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

  • ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן והיחס בין הריכוז הנמדד והצפוי קשורים באופן בלתי-תלוי עם הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Disease. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי הפרעות גלומרולאריות, בין אם ראשוניות או שניוניות, מהוות גורם מוביל למחלת כליות בשלב סופני ברחבי העולם וגורם חשוב לתחלואה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה