במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול במעכבי ACE ו-ARB (Angiotensin Receptor Blocker), בהשוואה לטיפול בחסמי ביתא ומשתנים, מלווה בסיכון מופחת לפרפור פרוזדורים, אך ללא הפחתת הסיכון לאירועים מוחיים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול בתרופות לאיזון יתר לחץ דם עם מעכבי ACE או ARB, חסמי ביתא, משתנים, או חסמי תעלות סידן, ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים. הם בחנו את הקשר הנ”ל באמצעות נתוני מאוכלוסיית דנמרק בשנים 1995-2010.

לאחר שהוציאו מהמחקר תרופות ששימשו לטיפול בפרפור פרוזדורים, החוקרים התאימו בין מטופלים במעכבי ACE בלבד ובין מטופלים בחסמי ביתא (48,658 משתתפים), משתנים (69,630 משתתפים), חסמי תעלות סידן (57,646 משתתפים) ו-ARB (20,158 משתתפים). בדומה, הם התאימו בין חולים שטופלו ב-ARB בלבד ובין מטופלים בחסמי ביתא (20,566 משתתפים), משתנים (20,832 משתתפים), חסמי תעלות סידן (20,232 משתתפים) ומעכבי ACE (20,158 משתתפים). כל המשתתפים לא סבלו מפרפור פרוזדורים בתחילת המחקר, או ממחלות המעלות את הסיכון להפרעת הקצב, דוגמת אי-ספיקת לב, מחלת לב איסכמית, סוכרת ויתר פעילות של בלוטת התריס, והם לא קיבלו אף אחת מהתרופות לאיזון יתר לחץ דם.

החוקרים בחנו את הסיכון לפרפור פרוזדורים והתבססו על הסיכון לאירועים מוחיים, שהושפע מהפחתת לחץ דם ולא מחסימת ציר רנין-אנגיוטנסין עצמה, כסמן לחשיבות הפחתת לחץ הדם. יחסי הסיכון לפרפור פרוזדורים עם טיפול מונותרפי במעכבי ACE ו-ARB עמד על 0.12 ו-0.10 בהשוואה לחסמי ביתא, בהתאמה, 0.51 ו-0.43 בהשוואה למשתנים, בהתאמה, ו-0.97 ו-0.78, בהתאמה, בהשוואה לחסמי תעלות סידן. הסיכון לאירועים מוחיים לא היה שונה בין חמש משפחות הטיפול התרופתי.

החוקרים כותבים כי במגבלות מבנה מחקר רטרוספקטיבי, ממצאי המחקר מעידים על הפחתת הסיכון לפרפור פרוזדורים עם טיפול תרופתי במעכבי ACE ו-ARB, בהשוואה לחסמי ביתא ומשתנים. מכאן עולה כי בקרת פעילות מערכת רנין-אנגיוטנסין, בנוסף לאיזון לחץ, מלווה בהפחתת הסיכון לפרפור פרוזדורים.

Eur Heart J. 2014;35(18):1205-1214

לידיעה במדסקייפ