מהנתונים לאחר שלוש שנים ממחקר SYMPLICITY HTN-2 עולות שוב עדויות התומכות בדנרבציה כלייתית, עם הוכחה לירידה לאורך זמן בלחץ הדם בחולים נבחרים עם יתר לחץ דם חמור ועמיד לטיפול תרופתי. במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מזהירים החוקרים כי חשוב לבחור בקפידה את החולים ואת מבצע הפרוצדורה להשגת התוצאות הטובות ביותר.

החוקרים כותבים כי מדובר במחקר קטן יחסית, אך בניגוד למחקר SYMPLICITY HTN-3, נערך רק במרכזים בהם כל מבצעי הפעולה היו בעלי ניסיון קודם בפרוצדורה. לטענתם, הפגם בתכנון מחקר SYMPLICITY HTN-3 נבע ככל הנראה מהמחשבה כי קל לבצע דנרבציה כלייתית.

מדגם המחקר כלל 106 חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, שחולקו באקראי לטיפול תרופתי עם או ללא דנרבציה כלייתית עם מערכת Symplicity Catheter System. מדגם קטן חולק במקור לטיפול תרופתי בלבד (37 חולים), עם היתר לחצות לקבוצת הטיפול לאחר שישה חודשים. התוצאות לאחר שנתיים, שפורסמו בכנס ה-American Heart Association בשנת 2013, הצביעו על ירידה משמעותית בלחץ הדם, הן בקבוצה המקורית והן בקבוצת החולים שחצו לקבוצת ההתערבות.

לחץ הדם הבסיסי בכל המטופלים עמד על 184±19/99±16 מ”מ כספית. בקבוצת החולים שחצו לקבוצת ההתערבות תועדה שכיחות גבוהה יותר של נשים וערכי eGFR בסיסיים גבוהים יותר, כמו גם ערכי לחץ דם סיסטוליים גבוהים יותר במרפאה. מרבית המשתתפים טופלו במשתנים, חסמי ביתא, חסמי תעלות סידן ו-ARB או מעכבי ACE.

החוקרים אספו נתוני מעקב לאחר שלוש שנים אודות 76.9% מהמשתתפים במדגם המקורי ואודות 81.1% מהמשתתפים שחצו לקבוצת ההתערבות. מדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי היו נמוכים יותר בהשוואה למדדים טרם ההתערבות, לאחר 6, 12, 24, 30 ו-36 חודשים (P<0.01).

באשר ל-69 החולים עם נתוני מעקב זמינים לאחר הפרוצדורה, השינוי בלחץ הדם הסיסטולי עמד על 34- מ”מ כספית (P<0.01) והשינוי בלחץ הדם הדיאסטולי עמד על 13- מ”מ כספית (p<0.01). הירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי לאחר 36 חודשים בקבוצת ההתערבות המקורית עמדה על 33 מ”מ כספית ו-14 מ”מ כספית, בהתאמה. הן במדגם המקורי והן במדגם החולים שחצו לקבוצת ההתערבות תועדה ירידה דומה בלחץ הדם הסיסטולי לאחר 30 חודשים (34- לעומת 33- מ”מ כספית, בהתאמה).

בנוסף, נרשמה האטה בקצב הלב לאחר דנרבציה כלייתית והירידה נותרה לאחר 36 חודשים עם ירידה ממוצעת של 4 פעמות לדקה (P=0.04).

לאחר 36 חודשי מעקב, בחולים בקבוצת ההתערבות היקף הטיפול התרופתי לאיזון לחץ דם היה נמוך יותר, בהשוואה למצב בתחילת המחקר (4.6 לעומת 5.1, P=0.02), זאת באופן חלקי בשל ירידה משמעותית בשימוש במעכבי ACE ותרופות סימפטוליטיות בעלות פעילות מרכזית.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר הקטן מאשרים את היקף הירידה בלחץ הדם וההשפעה לאורך זמן, כמו גם את בטיחות דנרבציה כלייתית בחולים עם יתר לחץ דם. הם מוסיפים כי בעוד שממצאי המחקר הנוכחי עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקר SYMPLICITY HTN-1 ודיווחים אחרים בנושא, תוצאות מחקר SYMPLICITY HTN-3 אינם עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים.

למרות זאת, יש לשקול ביצוע דנרבציה כלייתית רק לאחר הערכה זהירה ומקיפה של החולים, לשלילת תסמונת White Coat Hypertension (באמצעות הולטר אמבולטורי במשך 24 שעות) וסיבות משניות ליתר לחץ דם (אלדוסטרוניזם ראשוני הוא הגורם הנפוץ ביותר שאינו מאובחן) ולאחר טיפול תרופתי ולא-תרופתי.

Eur Heart J. 2014