Hypertension

שימוש במכשיר CPAP מפחית את לחץ דם החולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי (JAMA)

בחולים עם דום נשימה בשינה ויתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, טיפול במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) במהלך 12 שבועות הביא לשיפור משמעותי בלחץ הדם הממוצע במהלך 24 שעות ובלחץ הדם הדיאסטולי, אך ללא השפעה משמעותית על לחץ הדם הסיסטולי, כך עולה מתוצאות מחקר HIPARCO.

במסגרת המחקר חולקו באקראי משתתפים לטיפול ב-CPAP והודגם שיפור בדפוס לחץ הדם הלילי, כאשר בשיעור גבוה יותר של חולים שטופלו במכשיר CPAP זוהה דפוס ירידת לחץ דם בלילה, בהשוואה לחולים שלא טופלו במכשיר זה.

להשבת דפוס ירידת לחץ דם לילי עם טיפול לאיזון יתר לחץ דם תועלת אפשרית, מאחר ונוכחות דפוס ללא ירידת לחץ דם או עליית לחץ דם בלילה זוהה כגורם סיכון חדש למחלות לב וכלי דם. במחקר הנוכחי, בלמעלה מ-70% מהחולים זוהה דפוס לפיו לא חלה ירידה בלחץ הדם הלילי או אף חלה עליה במדידות לחץ הדם בלילה, וטיפול במכשיר CPAP הביא להתנרמלות הדפוס הלילי של לחץ הדם בחלק גדול מהחולים.

מדגם המחקר כלל 98 חולים, שחולקו באקראי לטיפול במכשיר CPAP ו-96 חולים שלא טופלו במכשיר זה. כל החולים במחקר אובחנו עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, במשך למעלה מעשר שנים, ונטלו בממוצע 3.8 תרופות לאיזון לחץ הדם. בתחילת המחקר, לחץ הדם הממוצע במהלך 24 שעות, לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי עמדו על 103 מ”מ כספית, 144 מ”מ כספית ו-83 מ”מ כספית, בהתאמה. בתחילת המחקר, ב-25% מהחולים זוהה דפוס לחץ דם עם ירידת ערכי לחץ דם בלילה, שהוגדר כירידה של 10% ומעלה בלחץ הדם הממוצע בלילה, בהשוואה ללחץ הדם הממוצע ביום.

לאחר 12 שבועות טיפול במכשיר CPAP, הירידה בלחץ הדם הממוצע במהלך 24 שעות ובלחץ הדם הדיאסטולי עמדה על 3.1 מ”מ כספית ו-3.2 מ”מ כספית, בהתאמה, אך ללא שינוי בלחץ הדם הסיסטולי הממוצע במהלך 24 שעות. בניתוח לפי-פרוטוקול, הירידה בלחץ הדם הממוצע במהלך 24 שעות ובלחץ הדם הדיאסטולי עמדה על 4.4 מ”מ כספית ו-4.1 מ”מ כספית, בהתאמה. בנוסף, זוהתה ירידה משמעותית של 4.9 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי במהלך 24 שעות.

באשר לדפוס לחץ הדם בלילה, ב-36% מהמטופלים במכשיר CPAP זוהתה ירידה בלחץ הדם הלילי לאחר 12 שבועות טיפול, בהשוואה ל-21.6% מהחולים בקבוצת הביקורת.

ממצאי המחקר מאשרים נתוני מחקרים קודמים, שדיווחו על השפעת הטיפול במכשיר CPAP על רמות לחץ הדם, כתלות במספר שעות הטיפול במכשיר.

JAMA 2013; 310:2407-2415

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

  • ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן והיחס בין הריכוז הנמדד והצפוי קשורים באופן בלתי-תלוי עם הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Disease. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי הפרעות גלומרולאריות, בין אם ראשוניות או שניוניות, מהוות גורם מוביל למחלת כליות בשלב סופני ברחבי העולם וגורם חשוב לתחלואה […]

  • מה בין יתר לחץ דם אימהי ובין הסיכון לפזילה בילדים? (JAMA Netw Open)

    מה בין יתר לחץ דם אימהי ובין הסיכון לפזילה בילדים? (JAMA Netw Open)

    בילדים לאימהות עם יתר הפרעת יתר לחץ דם בהיריון (Hypertensive Disorder in Pregnancy) ייתכן סיכון מוגבר להפרעת עיניות נפוצות, כולל פזילה, פזילה החוצה לסירוגין ואקסופוריה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. קדם-רעלת היריון ולחץ דם שאינו מאוזן היטב עלולים להיות מלווים בסיכון הגדול ביותר להפרעות אלו. מחקר העוקבה כלל 3,117 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה