Hypertension

התועלת של דנרבציה כלייתית בטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי (J Am Coll Cardiol)

מתוצאות סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי דנרבציה כלייתית (RDN או Renal Denervation) הינה גישה בטוחה לאיזון יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, אם כי עדיין מוקדם להמליץ על גישה זו כטיפול הסטנדרטי במצבים אלו.

החוקרים מסבירים כי RDN מאושרת כיום באירופה וקנדה וממתינה לאישור בארצות הברית לטיפול בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, המוגדר כלחץ דם סיסטולי שאינו מאוזן למרות טיפול בלפחות שלוש תרופות נגד יתר לחץ דם משלוש משפחות שונות, כולל משתנים.

החוקרים ערכו את הסקירה המקיפה הראשונה להערכת העדויות בנושא RDN. הם כללו 12 מחקרים: שני מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 13 חולים, מחקר תצפיתי מבוקר אחד עם 50 חולים ותשעה מחקרים תצפיתיים לא-מבוקרים עם 396 חולים.

במחקרים המבוקרים, לאחר שישה חודשים, לחץ הדם הסיסטולי הממוצע ירד ב-28.9 מ”מ כספית ולחץ הדם הדיאסטולי ירד ב-11 מ”מ כספית עם דנרבציה כלייתית, בהשוואה לטיפול תרופתי (p<0.0001).

התוצאות היו דומות לאחר שלושה ו-12 חודשים, עם ירידה של 20.8 מ”מ כספית ו-25.4 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי הממוצע, בהתאמה, וירידה של 7.6 ו-10.0 מ”מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי הממוצע, בהתאמה.

במחקרים לא-מבוקרים, הירידה בלחץ הדם הדיאסטולי עמדה על 22.8 מ”מ כספית לאחר שלושה חודשים, על 25 מ”מ כספית לאחר שישה חודשים ועל 22.8 מ”מ כספית לאחר שנה. לחץ הדם הדיאסטולי הממוצע ירד ב-9.1, 10.0 ו-10.6 מ”מ כספית לאחר 3, 6 ו-12 חודשים, בהתאמה.

החוקרים לא זיהו הבדלים בתגובה של לחץ הדם כאשר החולים סווגו לפי חמשת סוגי הצנתרים שהיו בשימוש במהלך המחקר.

13.3% מהמטופלים לא הגיבו לטיפול בדנרבציה כלייתית ולא תועדו מקרי תמותה במהלך המחקר. החוקרים מדווחים על חמישה סיבוכים של הפרוצדורה (פחות מ-1%), כולל מקרה אחד של דיסקציה של עורק הכליה, זמן רב לאחר ביצוע דנרבציה כלייתית וארבעה מקרים של פסוידו-אניוריזמה באתר ניקור העורק.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהעדויות הזמניות כיום בספרות הרפואית עולה כי דנרבציה כלייתית מביאה להפחתת לחץ הדם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי. דרושים נתונים ארוכים טווח  במטרה לאשר את היעילות והבטיחות של גישה זו בטווח הארוך.

J Am Coll Cardiol 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ הדם לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לשינויים בכלי הדם של הרשתית (Acta Ophthalmologica)

    עליה בלחץ דם ולחץ תוך-עיני לאורך זמן מלווה בכלי דם קטנים, מפותלים וצרים יותר ברשתית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Acta Ophthalmologica. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,089 משתתפים ממדגם מטופלים מדנמרק (גיל ממוצע של 61 שנים; 63% נשים) שעברו שתי בדיקות עיניים עוקבות עם מעקב של לפחות שלוש שנים. […]

  • היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    היעילות והבטיחות של התערבות בגישה רדיאלית לטיפול במחלת כלי דם היקפית (Am J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי התערבות דרך העורק הרדיאלי לטיפול במחלת כלי דם היקפית מהווה גישה בטוחה ויעילה כנגד מגוון סוגי מחלה וסקולארית. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי גישה דרך העורק הרדיאלי משמשת יותר ויותר לפרוצדורות כליליות לאור שיעורים נמוכים יותר של סיבוכים באתר הדיקור ושיפור שביעות הרצון של […]

  • חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    חולים עם מחלת כליות בשלב סופני בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה (J Ren Nutr)

    בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני ייתכן סיכון מוגבר להיפוגליקמיה, עם שיעור גבוה במיוחד בצעירים, שחורים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition. במשך שנים רבות, הסברה הייתה כי לכליה השפעה מינימאלית בלבד על משק הסוכר בדם. מחקרים מאוחר יותר הראו כי הכליה יכולה לתרום לעליה בריכוזי סוכר בדם […]

  • ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן עשוי לסייע בחיזוי הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני (Am J Kid Dis)

    ריכוז פלסמינוגן בשתן והיחס בין הריכוז הנמדד והצפוי קשורים באופן בלתי-תלוי עם הסיכון להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Disease. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי הפרעות גלומרולאריות, בין אם ראשוניות או שניוניות, מהוות גורם מוביל למחלת כליות בשלב סופני ברחבי העולם וגורם חשוב לתחלואה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה