בחולי סוכרת שהקפידו על איזון לחץ הדם הסיסטולי, ערכי LDL ורמות HbA1c נרשמה ירידה של פי 2.5 בסיכון לאשפוזים על-רקע מחלות לב וכלי דם במהלך תקופה של שש שנים, בהשוואה לחולים בהם שלושת גורמי הסיכון הללו לא היו מאוזנים, כך לפי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of General Internal Medicine.
המחקר התצפיתי כלל למעלה מ-26,000 חולים והחוקרים מצאו כי עיקר התועלת נבעה מאיזון לחץ הדם הסיסטולי (מתחת ל-130 מ”מ כספית) וערכי LDL (מתחת ל-100 מ”ג לד”ל), עם תרומה מעטה יותר לאיזון גליקמי (ערכי HbA1c מתחת ל-7%).
במרבית החולים איזון הסוכר בדם היה די טוב, לכן החוקרים לא קובעים כי אין חשיבות לאיזון רמות הסוכר; כמובן שאיזון הסוכר חשוב. הנקודה היא כי לא הודגם ערך מוסף להפחתת ערכי HbA1c אל מתחת ל-7% מערכים של 8%, לדוגמא.
בחולים עם ערכי HbA1c של 7.5% כאשר המטרה היא הפחתת הסיכון למחלות לב וכי דם, אזי אין חשיבות רבה להשגת ערכי HbA1c נמוכים מ-7%.
בחולים בהם רמות הסוכר, ערכי לחץ דם סיסטולי ורמות LDL לא היו מאוזנים, ובחולים בהם רק HbA1c היו מאוזנים, תועד השיעור הגבוה ביותר של אשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם (18.2 ל-1,000 שנות אדם ו-16.9 ל-1,000 שנות-אדם, בהתאמה).
בחולים בהם לחץ הדם הסיסטולי או ערכי LDL היו מאוזנים שיעור האשפוזים על-רקע מחלות לב וכלי דם היו בינוניים (9.6-11.1 ל-1,000 שנות-אדם), בין אם ערכי HbA1c היו מאוזנים ובין אם לאו.
בחולים בהם לחץ הדם הסיסטולי וערכי LDL היו מאוזנים, ובאלו בהם כל שלושת הפרמטרים היו מאוזנים, נרשמו השיעורים הנמוכים ביותר (6.1 ו-7.2 ל-1,000 שנות-אדם).
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות הרבה של איזון לחץ הדם הסיסטולי וערכי LDL, מעבר לאיזון רמות הסוכר בדם, למניעת תחלואה קרדיווסקולארית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!