מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת Medicine & Science in Sports Exercise עולה כי היקף הירידה החדה בלחץ הדם עם פעילות גופנית עשוי לנבא את היקף הירידה בלחץ דם לאחר אימון כרוני בחולים עם קדם-יתר לחץ דם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות אירובית מומלצת כאמצעי למניעת יתר לחץ דם. עם את, כ-25% מהחולים זוכים לתועלת מינימאלית על לחץ הדם עם אימונים גופניים כרוניים. לכן, הם ביקשו לנסות ולזהות את אלו שאינם מגיבים לפעילות גופנית כרונית על-בסיס תגובת לחץ הדם שלהם לפעילות גופנית אקוטית (מחזור יחיד). היעד העיקרי היה למצוא קורלציה בין היקף הירידה בלחץ דם לאחר פעילות גופנית חדה ובין היקף הירידה בלחץ הדם לאחר פעילות כרונית. יעד משני של המחקר היה הערכת הקורלציה בין ירידת לחץ דם לאחר פעילות גופנית אקוטית וכרונית.

מדגם המחקר כלל 17 גברים ונשים עם קדם-יתר לחץ דם (120-139/80-89 מ”מ כספית), שעברו הערכה של פעילות גופנית אקוטית לפני תכנית הליכה/ריצה בת שמונה שבועות (ארבע פעמים בשבוע, 30 דקות בכל פעם, 65% מצריכת חמצן מקסימאלית). מדדי לחץ דם, שונות בקצב הלב ורגישות ברו-רפלקסים נבחנו לפני ולאחר פעילות גופנית אקוטית וכרונית.

החוקרים מדווחים כי לחץ הדם ירד ב-4.2-/7.2- ו-5.2-/7.0- מ”מ כספית לאחר פעילות גופנית אקוטית (30 דקות בביצוע מאמץ הצורך 65% מצריכת החמצן המקסימאלית) ולאחר פעילות גופנית כרונית, בהתאמה. היקף השינוי בלחץ הדם הסיסטולי לאחר פעילות אקוטית היה קשור באופן משמעותי עם השינוי בלחץ הדם הסיסטולי במנוחה לאחר פעילות כרונית. קורלציה דומה זוהתה עם לחץ דם דיאסטולי (P<0.01). לאחר פעילות גופנית אקוטית, נרשמה ירידה משמעותית בעוצמה וברגישות ברו-רפלקסים בשני המינים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי היקף הירידה האקוטית בלחץ דם עם פעילות גופנית עשוי לנבא את היקף הירידה בלחץ הדם לאחר פעילות גופנית כרונית במבוגרים עם קדם יתר לחץ דם.

Med Sci Sports Exerc. 2012;44(9):1644-1652

לידיעה במדסקייפ