בחולים עם מחלת כליות כרונית, ניטור אמבולטורי של לחץ הדם, בעיקר בשעות הלילה, נמצא מדויק יותר מהערכת לחץ הדם במרפאה, לניבוי הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים וכלייתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 27 ביוני של Archives of Internal Medicine.
לדברי החוקרים, הערכה אמבולטורית של לחץ הדם מאפשרת הערכה טובה יותר של הסיכון בחולים עם יתר לחץ דם ראשוני, בהשוואה להערכת לחץ דם במרפאות. עם זאת, החשיבות הפרוגנוסטית בחולים עם מחלת כליות כרונית, שאינם מטופלים בדיאליזה, לא נבחנה לעומק.
במטרה להעריך את הדיוק של מדידת לחץ דם אמבולטורית לניבוי הסיכון בחולים עם מחלת כליות כרונית, החוקרים השוו את ערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בשעות היום והליה, עם מדידות לחץ דם במרפאה. מדגם המחקר כלל 436 משתתפים עם מחלת כליות כרונית.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 65 שנים, אך ממוצע GFR שלהם היה 42.9 mL/min/1.73m2. כשליש מהמשתתפים סבלו מסוכרת ו/או מחלה קרדיווסקולארית.
החוקרים מדדו את לחץ הדם של המשתתפים שלוש פעמים במהלך ביקור בוקר במרפאה וציידו את החולים במוניטור לחץ דם אמבולטורי שערך מדידות כל 15 דקות במהלך היום וכל חצי שעה בלילה. הם גם ניטרו שלוש מדידות נוספות של לחץ הדם ביום למחרת, כאשר החולים שבו לביקור. המשתתפים תיעדו גם את הפעילויות שלהם במהלך היום.
לחץ הדם הממוצע במרפאה היה 146/82 מ”מ כספית, מדידות אמבולטוריות בשעות היום עמדו על 131/75 מ”מ כספית ומדידות בשעות הלילה עמדו על 122/66 מ”מ כספית.
במהלך 4.2 שנות מעקב, 155 חולים פיתחו מחלת כליות בשלב סופני או מוות כלייתי (תוצא כלייתי), ו-103 אובחנו עם אירועים קרדיווסקולאריים פטאליים או לא-פטאליים (תוצא קרדיווסקולארי)..
בהשוואה לחולים עם לחץ דם סיסטולי נמוך יותר במדידה אמבולטורית בשעות היום (126-135 מ”מ כספית), באלו עם ערכים גבוהים יותר תועד סיכון גבוה פי 2-3 לתוצא קרדיווסקולארי, וסיכון כמעט כפול לתוצא כלייתי.
בחולים עם לחץ דם סיסטולי גבוה יותר במדידה אמבולטורית בשעות הלילה, הסיכון לתוצא קרדיווסקולארי היה גבוה פי 2.5-4 והסיכון לתוצא כלייתי היה גבוה פי שתיים, בהשוואה לחולים עם לחץ דם סיסטולי בטווח 106-114 מ”מ כספית.
מנגד, מדידות לחץ דם במרפאה לא ניבאו את הסיכון לתוצא כלייתי או קרדיווסקולארי.
בחולים ללא ירידה בלחץ דם (Nondippers) ואלו עם מגמה הפוכה (Reverse Dippers) תועד סיכון מוגבר לתמותה כלייתית ואירועים קרדיווסקולאריים. החוקרים מדווחים על עליה של פי שתיים בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בקבוצות אלו, ועליה של 62% ו-72%, בהתאמה, בסיכון לתמותה כלייתית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר עולה כי ניטור לחץ דם אמבולטורי מנבא טוב יותר את התוצאות הכלייתיות והקרדיווסקולאריות, בהשוואה למדידות לחץ דם במרפאה בחולים עם מחלת כליות כרונית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!