חסם רצפטור אנגיוטנסין II (או ARB) לוסרטן (אוקסר) מפחית לחץ דם והפרשת אבומין בשתן בחולים עם יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2, על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון אוגוסט של Diabetes Care.
באותו מחקר, חסם תעלות סידן לטווח ארוך אמלודיפין היה יעיל רק בהפחתת לחץ דם.
פעילות ARB המגנה על הכיליה חשובה ללא קשר להשפעה נגד יתר לחץ דם. החוקרים השוו השפעות אוקסר ואמלודיפין במחקר של 12 שבועות של 87 חולים עם יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2.
אוקסר הפחית משמעותית לחץ דם אמבולטורי, יותר במשך היום מאשר בלילה, אך לחץ דם ביום ובלילה ירדו לאותה רמה.
הפרשת אלבומין בשתן למשך 24 שעות ירדה משמעותית מ-810 מ”ג ליום ל-570 עם אוקסר (p < 0.001). לעומת זאת, עם אמלודיפין לא היה שינוי.
לאף אחד מהטיפולים לא היתה השפעה משמעותית על מערכת עצבים סימפטטית ופראסימפטטית, כפי שנמדדה באמצעות שינוי קצב לב.
ממצאי אלו מציעים כי בקרת לחץ דם ל-24 שעות בלבד אינה מספקת לשיפור נפרופתיה, ויש צורך בהשפעתו המועילה של אוקסר על המנגנון האינטרגלומרולרי להשפעה האנטיפרוטאינורית.
החוקרים ציינו כי הם מצפים שלמעכבי ACE תהיה השפעה דומה לזו של אוקסר.
Diabetes Care 2005;28:1862-1868.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!