חוקרים יפנים טוענים כי השגחה על לחץ הדם (BP) בבית שימושית יותר בחיזוי שבץ מאשר קריאות תקופתיות המבוצעות במרפאה.

החוקרים השתמשו בקריטריוני הדו”ח השביעי של ה-Joint National Committee למניעה, גילוי, הערכה וטיפול ביתר לחץ דם (ה-JNC-7).

החוקר הראשי, ד”ר Asayama, מסביר בראיון כי סיווג ה-JNC-7 הפך לכלי חזק יותר כאשר הוא התבסס על מדידות BP עצמאיות בבית ולא על המדידות האקראיות שבוצעו במרפאה. הוא מוסיף כי הבדיקה העצמית למדידת BP עשויה לשנותאת אורח החיים של החולה.

החוקירם עקבו אחר 1702 נבדקים שגילם היה 40 שנים ומעלה. אף אחד מהנבדקים לא חווה שבץ בעבר. המעקב נערך לאורך תקופה ממוצעת של 11 חודשים שבמהלכם ביצעו הנבדקים מדידות BP עצמיות בביתם ועברו מדידות גם במרפאה.

הנבדקים חולקו לקבוצות בהתבסס על קריטריוני ה-JNC-7 ועל מדידות לחץ הדם שבוצעו בבית או הקריאות שהתקבלו במרפאה. לאחר מכן חולקו הנבדקים לבעלי גורמי סיכון קרדיווסקולרים ולאלו שאינם בעלי גורמי סיכון כאלה.

שתי שיטות מדידת לחץ הדם הראו שינויים משמעותיים בשיעור הסיכון בין הנבדקים שבהם נמצאו המדידות הגבוהות ביותר והנבדקים המצויים בסיכון קרדיווסקולרי כאשר הם השוו לנבדקים ללא יתר לחץ דם וללא גורמי סיכון.

בחולים חסרי גורמי סיכון קרדיווסקולריים לא הצליחה ההערכה המבוססת על קריאות BP שנעשו במרפאה להציג הבדל בסיכונים בין הנבדקים, פרט לאלו שבהם נמצאו ערכי BP הגבוהים ביותר ואלו שבהם נמצאו מדידות נמוכות ותקינות.

אולם, בהתבסס על גישת המדידה הביתית ניתן היה להראות עליה הדרגתית בסיכון ככל שעלה לחץ הדם.

החוקרים מסיקים כי בהתבסס על הממצאים יש להשתמש במדידות לחץ הדם הביתיות באופן נרחב יותר במערכת הרפואית והאפידמיולוגית לצורך מניעה של מחלות כלי הדם במוח.