הישנות מאוחרת של זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) היא מאוד לא-נפוצה לאחר השגת תגובה נגיפית ממושכת (SVR או Sustained Virologic Response), כך עולה מסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, שכלל למעלה מ-9,000 חולים, ותוצאותיה פורסמו בכתב העת Clinical Infectious Diseases.

החוקרים אספו נתונים מ-59 מחקרים להערכת הישנות לאחר SVR ולקבוע את שיעורי ההישנות בשלוש קבוצות סיכון של חולים עם זיהום בנגיף HCV: חולים בסיכון נמוך (זיהום יחיד, ללא גורמי סיכון ידועים להישנות זיהום); חולים בסיכון גבוה (זיהום יחיד ולפחות גורם סיכון אחד לזיהום חוזר, דוגמת משתמשים בסמים ואסירים); וזיהום משולב בנגיף HCV ו-HIV.

בקבוצת הסיכון הנמוך, שיעורי ההישנות המאוחרת עמדו על 0.82 ל-1,000 שנות-אדם ולא תוארו מקרים של זיהום חוזר (שיעורי הישנות מאוחרת של 0.40% לאחר חמש שנים ושיעורי זיהום חוזר אפסיים).

בקבוצת הסיכון הגבוה תועד שיעור נמוך עוד יותר של הישנות מאוחרת ולא תוארו מקרים של הישנות מאוחרת, אך הערכת שיעורי זיהום חוזר הייתה הרבה יותר גבוהה ועמדה על 19.6 ל-1,000 שנות-אדם. הסיכון להישנות חוזר היה הגבוה ביותר באסירים (45.48 ל-1,000 שנות-אדם).

שיעורי הישנות מאחרת היה גם נמוכים באלו עם זיהום משולב בנגיף HCV ו-HIV ולא תוארו מקרים כאלו, שיעורי הזיהום החוזר היו גבוהים (32.02 ל-1,000 שנות-אדם).

מתוצאות אלו עולה כי שיעורי ההישנות לאחר חמש שנים נותרו נמוכים מאוד בחולים בסיכון נמוך (0.95%), אך היו גבוהים יותר באלו בסיכון גבוה (10.67%) ואלו עם זיהום משולב ב—HCV ו-HIV (15.02%).

לכן, למרות שיעורי הישנות גבוהים יותר בחולים אלו עם גורמי סיכון ו/או זיהום בנגיף HIV, תגובה נגיפית ממושכת נותרת לאורך זמן, וברוב החולים תגובה נגיפית מושכת חמש שנים לאחר הטיפול.

Clin Infect Dis 2016

לידיעה במדסקייפ