מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics עולה כי בחולים עם תגובה תת-אופטימאלית לטיפול ב-Adefovir , מעבר לטיפול ב-Entecavir הוכח כיעיל בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV (Hepatitis B Virus).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלה עליה במספר החולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV, בהם כשל הטיפול התרופתי ב- Adefovir, והטיפול בחולים אלו מהווה אתגר לרופאים רבים. אין נתונים רבים אודות התועלת של טיפול ב-Entecavir בחולים שטופלו בעבר ב- Adefovir.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של טיפול מונותרפי ב-Entecavir על רמות HBV DNA ורמות ALT בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV, שטופלו בעבר ב- Adefovir, אך החליפו לטיפול ב-Entecavir בשל תגובה תת-אופטימאלית.
מדגם המחקר כלל מועמדים מחמש מרפאות גסטרואנטרולוגיות בארצות הברית. כל משתתף השלים לפחות 12 חודשי טיפול ב-Entecavir, לאחר תגובה תת-אופטימאלית לטיפול ב- Adefovir. היעד העיקרי של המחקר היה דיכוי נגיפי מלא (רמות HBV DNA מתחת ל-100 IU/mL) והיעד המשני היה תגובה ביוכימית (רמות ALT מתחת ל-40 IU/L).
מדגם המחקר כלל 60 חולים. 12 טופלו ב-Lamivudine ואף אחד לא פיתח עמידות לטיפול זה. בזמן ההחלפה לטיפול ב-Entecavir, באף אחד מהחולים לא הודגם דיכי נגיפי מלא. שיעורי דיכוי נגיפי מלא עמדו על 68% לאחר 12 חודשי טיפול ב-Entecavir. שיעורי התגובה הביוכימית עמדו על 67% בעת ההחלפה לטיפול ב-Entecavir ו-80% לאחר 12 חודשים. לא תואר הבדל מובהק בשיעורי התגובה בין חולים שטופלו ב-Lamivudine ואלו שלא נטלו בעבר את הטיפול התרופתי. בקרב שמונה חולים עם עמידות ל- Adefovir, דיכוי נגיפי מלא תועד בכל החולים לאחר 12 חודשי טיפול ב-Entecavir ובשבעה חולים נרשמה תגובה ביוכימית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם תגובה תת-אופטימאלית לטיפול ב- Adefovir, דיכוי נגיפי מלא ותגובה ביוכימית צפויים במרבית החולים, 12 חודשים לאחר החלפה לטיפול ב-Entecavir, כולל חולים עם חשיפה קודמת ל-Lamivudine ואלו עם תנגודת לטיפול ב- Adefovir.
Alimentary Pharmacology & Therapeutics. 2011;34(7):767-774
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!