Hepatitis Other

חשיבות הוספת Telaprevir לטיפול בזיהום כרוני בנגיף HCV (מתוך J Hepatol)

ממחקר חדש מיפן עולה כי הוספת Telaprevir לטיפול הסטנדרטי כנגד זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) הביא לשיפור תוצאות הטיפול, בהשוואה לפרוטוקול המקובל ב-Interferon/Ribavirin.

לדברי החוקרים, בקרב המטופלים ב- Telaprevir משך הטיפול היה קצר יותר, התגובה הייתה מהירה יותר ושיעורי התגובה הנגיפית הממושכת (SVR, או Sustained Virological Response) היו גבוהים יותר.

מדגם המחקר כלל 189 מבוגרים עם זיהום בנגיף HCV מגנוטיפ 1, שלא טופלו מעולם. בכל חולה שלקח חלק במחקר העומס הנגיפי בתחילת המחקר עמד על לפחות 5.0 log 10 IU/mL. שני-שליש מהחולים טופלו ב- Telaprevir, Interferon ו-Ribavirin למשך 12 שבועות, ולאחר מכן, טופלו במשך 12 שבועות נוספים ב-Interferon ו-Ribavirin. יתר החולים טופלו ב-Interferon ו-Ribavirin למשך 48 שבועות.

בשתי הקבוצות, החולים טופלו ב-Interferon במינון 1.5 מיקרוגרם לק”ג, בזריקה תת-עורית, פעם בשבוע, וכולם נטלו Ribavirin בינון 200-600 מ”ג, פעמיים ביום. המטופלים ב- Telaprevir נטלומינון של 750 מ”ג, שלוש פעמים ביום.

החוקרים התאימו את מינון Ribavirin על-בסיס ערכי המוגלובין, ואת הטיפול ב-Interferon התאימו לרמות לויקוציטים, נויטרופילים או טסיות. לא נעשה שינוי במינון Telaprevir; במידת ורמת המוגלובין ירדה אל מתחת ל-8.5 מ”ג לד”ל, הופסק הטיפול המשולש. במידה ורמת הוגלובין שבה ל-8.5 מ”ג לד”ל ומעלה בתוך שבועיים, ניתן היה להמשיך בטיפול אך רק עם שילוב Ribavirin ו-Interferon.

המעקב נמשך 24 שבועות לאחר תום הטיפול.

בקבוצת המטופלים ב- Telaprevir, הנגיף נעלם בשכיחות גבוהה יותר (98.4% לעומת 79.4%, p<0.001) ומהר יותר (בתוך 8 שבועות לעומת 38 שבועות).

עם Telaprevir, אובדן HCV RNA עלה באופן עקבי, חד ומהיר. ללא Telaprevir, נרשמה עליה הדרגתית במהלך 24 השבועות הראשונים לטיפול.

שיעורי תגובה נגיפית מהירה (העדר HCV RNA בתוך ארבעה שבועות מהתחלת הטיפול) עם ובלי Telaprevir עמדו על 84% לעומת 4.8% (p<0.0001). שיעורי תגובה נגיפית ממושכת עמדו על 73% לעומת 49.2%, בהתאמה (p=0.002).

עם זאת, בקבוצת המטופלים ב- Telaprevir, המינון הכולל של Ribavirin עמד על 47% בלבד מהיעד, לעומת 77% בקבוצת הביקורת.

הטיפול המשולש היה כרוך גם בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי, כולל אנמיה חמורה (11.1% לעומת 0%) ופריחה עורית עקב רגישות בדרגה 3-4 (11.9% לעומת 4.8%) למרות ששיעורי הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי היו דומים בשתי הקבוצות.

החוקרים מצפים כי ל- Telaprevir יהיה מקום בטיפול הסטנדרטי בחולים עם זיהום בנגיף HCV.

J Hepatol 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide במינון 10 מ”ג עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide במינון 10 מ”ג בלבד בטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס D (HDV, או Hepatitis D Virus) כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. במחקר בשלב 3, טיפול מונותרפי ב- Bulevirtide הוביל לתגובה נגיפית בחולים עם זיהום כרוני […]

  • בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית ייתכן סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Digestive Disease Week. באופן ספציפי יותר, תעד סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים עם דלקת כבד אוטואימונית (Autoimmune Hepatitis) ודלקת ראשונית של דרכי המרה (Primary Biliary Cholangitis). החוקרים השלימו מחקר עוקבה רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, […]

  • האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי במבוגרים אשר ניזונו מהנקה בינקות ייתכן סיכון מוגבר לאבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בבגרות, כולל במבוגרים צעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על החשיבות של גורמי חשיפה במהלך ההיריון ובשלב מוקדם במהלך החיים ובין הסיכון להתפתחות סרטן מעי […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד ומזון מלווה בסיכון מוגבר להופעת עצירות ואילו צריכת מזון מעובד מינימאלית מלווה בסיכון נמוך יותר לעצירות, כאשר ההשפעה של עיבוד המזון אינה תלויה באיכות הרכב התזונה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכה מוגזמת של מזון אולטרה-מעובד נקשה עם הפרעה בתנועתיות המעי. […]

  • דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

    דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

    דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024. מתוך הגליון הראשון של מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב.

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את סקייריזי לטיפול בקוליטיס כיבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את סקייריזי לטיפול בקוליטיס כיבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Risankizumab (סקייריזי) לטיפול במבוגרים עם קוליטיס כיבית פעילה בדרגה חמורה. בעקבות אישור זה, הטיפול בנוגדן חד-שבטי כנגד IL-23 הספציפי מאושר לשימוש בחולים עם קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן בדרגה בינונית-עד-חמורה. התרופה מאושרת לשימוש בארצות הברית גם לטיפול במבוגרים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה ופסוריאזיס רובדי […]

  • התועלת של אספירין במניעת תמותה עקב ממאירות מערכת עיכול עולה על הסיכון לתמותה עקב דימום (Clin Gastroenterol Hepatol)

    התועלת של אספירין במניעת תמותה עקב ממאירות מערכת עיכול עולה על הסיכון לתמותה עקב דימום (Clin Gastroenterol Hepatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התועלת של אספירין להפחתת הסיכון לתמותה עקב ממאירות מערכת עיכול עולה על הסיכון לתמותה עקב דימום בחולים לאחר טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את פרופיל סיכון-תועלת של אספירין על הפחתת הסיכון לתמותה עקב ממאירות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה