על-פי תוצאות מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה מתן טיפול ממושך ב-lamivudine דוחה את ההתקדמות הקלינית של זיהום כרוני בוירוס צהבת B יחד עם מחלת כבד בשלב מתקדם.

החוקרים כותבים כי יעילות הטיפול האנטי-ויראלי במניעת התקדמות המחלה בחולים הסובלים מ-HBV כרונית ומפירוזיס מתקדם או שחמת איננה ידועה. הם מסבירים כי תרופות אנטי-ויראליות, כמו lamivudine עשויות ליצור דיכוי ויראלי ניכר, הפחתה בפעילות הנקרו-דלקתית בכבד, שיפור היסטולוגי במצב הפיברוזיס בכבד ושיפור בתיפקודי הכבד, גם בחולים הסובלים מאי-ספיקה.

436 מתוך 651 חולי ה-HBV הכרוניים שבהם אומתה הימצעות שחמת או פיברוזיס מתקדם באופן היסטולוגי נבחרו באקראי לקבלת lamivudine במינון של 100 מ”ג ליום, ו-215 מהם נבחרו לקבלת פלצבו במהלך 5 שנים. נקודות הסיום הראשונה היתה הזמן הנדרש להתקדמות של המחלה, המוגדרת כאי-ספיקה כבדית, קרצינומה הפטו-צלולרית (HCC), דלקת צפק חיידקית ספונטאנית, דליות מדממות בושט, או מוות כתוצאה ממחלת כבד.

המחקר הסתיים לאחר משך טיפול ממוצע של 32.4 חודשים (טווח:0-42 חודשים) בשל הבדל משמעותי בין קבוצות הטיפול במספר נקודות הסיום שהושגו.

7.8% מהחולים הגיעו לנקודת סיום בקבוצה שקיבלה lamivudine בהשוואה ל-17.7% מהחולים בקבוצת הפלצבו (ערך HR להתקדמות המחלה 0.45; P = .001). בקבוצת ה-lamivudine  התקבלו תוצאות יותר גם מבחינת החולים שבהם הופיעה עליה בדרוג Child-Pugh (כ-3.4% לעומת 8.8%; ערך HR 0.45; וערך P = .02), או HCC (כ-3.9% לעומת 7.4%, ערך HR 0.49; וערך P = .047).

אולם, הופיע שיעור מוגבר ולא מוסבר של תמותה כתוצאה מ-HCC בקבוצת ה-lamivudine במהלך 2.5 שנות המחקר, ומוטציות עמידות YMDD התפתחו ב-49% מהחולים בקבוצת ה-lamivudine . דרוג ה-Child-Pugh עלה ב-7% מהחולים עם מוטציות אלה בהשוואה לפחות מ-1% מהחולים האחרים שטופלו באמצעות lamivudine. תופעות לוואי רציניות התרחשו ב-12% מהחולים בקבוצת ה-lamivudine וב-18% מהחולים בקבוצת הפלצבו.

מגבלות המחקר כוללות כוח לא מספיק בכדי לבצע אנליזת תת-קבוצות יעילה.

החוקרים כותבים כי מתן טיפול ממושך ב-lamivudine מעקב את ההתקדמות הקלינית בחולים עם HBV כרונית ופיברוזיס מתקדם או שחמת באמצעות הפחתה משמעותית של שכיחות מקרי אי-הספיקה הכבדית ושל הסיכון להתפתחות קרצינומה הפטו-תלולרית. הם מסכמים כי הופעת מוטציות YMDD הפחיתה את יתרון הטיפול אך לא העלימה אותו, למרות העליה במספר נקודות הסיום בשל אי-ספיקה בקרב חולים שרכשו מוטציות YMDD בהשוואה ליתר החולים.  

במאמר מערכת מצורף מצוין כי ביולוגית מוטציות ה-HBV המושרות על-ידי תרופות עשויה להשתנות במערכות קליניות שונות ולכן השימוש בטיפול יחיד ליצירת זני וירוס בעלי פנוטיפ אגרסיבי של פגיעה בכבד מחייב השגחה קפדנית.

עוד נכתב כי השימוש בתרופות אנטי-ויראליות פוטנטיות כמו lamivudine מהווה התקדמות גדולה בטיפול בזיהומי HBV כרוניים ומאט את התקדמות מחלת הכבד המתקדמת לשחמת ולקרצינומה הפטו-צלולרית. יתר על כן, מצוין, קיים ספק מועט בנוגע לבטיחות התרופות הללו וטיפול ממושך צפוי להפחית את שכיחות הקרצינומה ההפטו-צלולרית והחסרונות הינם מתן ממושך של טיפול, התפתחות פוטנציאלית של זני וירוס עמידים לתרופות במתן טיפול יחיד והעלות הגבוהה מאוד של הטיפול.

N Engl J Med. 2004;351:1521-1531, 1567-1570

לידיעה במדסקייפ