מחקר שפורסם לאחרונה מוצא כי תוצאות בדיקת קפאין בנשימה, (CBT), מצויות בקורולציה עם בעיות בתפקוד הכבד. החוקרים מציעים בדיקה זו כבדיקה קומפלמנטרית לבדיקת תפקודי כבד.

החוקרים מסבירים כי קיים צורך קליני בבדיקה כמותית של תפקודי הכבד שתהיה בטוחה, נוחה לשימוש ובעלת תוצאות אמינות לגבי חומרת המחלה ואיבחונה. תכונותיו של הקפאין הופכות אותו לסובסטרט אידיאלי לבדיקה כמותית של תפקודי הכבד. 

בדיקת CBT לאחר מתן אורלי של קפאין מסומן ב- 13C נערכה ב-25 נבדקים בריאים, ב-20 נבדקים עם צהבת כרונית מסוג B או C שלא נמצאה בהם שחמת, וב-20 נבדקים הסובלים משחמת הכבד. ב-20 נבדקים שבחלקם כבד בריא וחלקם סובלים משחמת נמצא מקדם התאמה של 0.89 בין בדיקות CBT החוזרות.

בטווח הרחב של מדדי פינוי הקפאין, תוצאות ה-CBT נמצאו בקורולוציה גבוהה עם הפינוי מהפלסמה (p<.001; r=0.85). ערכי CBT היו נמוכים בחולים שבהם נמצאה שחמת (delta % mg?1 1.15±0.75) בהשוואה לערכים בקבוצת הביקורת (2.23 ± 0.76; P = .001) ולערכים בחולי צהבת (1.83 ± 1.05; P = .04). תוצאות ה-CBT ותוצאות ה-Child-Pugh נמצאו קשורות באינוורסיה (r=0.74; p=.002).

בכל קבוצות הנבדקים נמצא קשר בין עישון לבין עליה בשיעור של 86% עד 141% בתוצאות ה-CBT. עם זאת, ה-CBT השתנה בין קבוצת המעשנים בקבוצת הביקורת, בקבוצת חולי הצהבת ובקבוצת הסובלים משחמת ( 0.82 ± 5.36, 1.21 ± 3.63, ו- 1.14 ± 2.14 בהתאמה, p=.001). בהתבסס על אנליזה רבת משתנים, עישון (p<.001) ומצב המחלה (p=.001) היו שני המשתנים היחידים שיכלו לצפות את תוצאות ה-CBT. 

החוקרים כותבים כי תוצאות המחקר מצביעות על כך שביצוע CBT יכול לשמש כמדד כמותי להערכת מצב הכבד בחולים. הם מביעים אמונה כי העלות הכוללת של CBT לא תמנע את השימוש בה, במיוחד בהשוואה לבדיקות תפקוד כמותיות אחרות שבהם ביצוע הבדיקה מסורבל ואנליזת התוצאות מסובכת.לטענת החוקרים, במקרים מסויימים המידע העולה מבדיקת CBT בצרוף נתונים זמינים אחרים עשוי לבטל את הצורך בביצוע ביופסית כבד או להשפיע על החלטת הרופא האם לבצע התערבות מסוימת באופן זה יכולה הבדיקה להוביל לחיסכון משמעותי בהוצאות הבריאות.

Hepatology. 2003;38:1227-1236

לידיעה במדסקייפ