מנתונים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therpeutics עולים שיעורי הישנות מקובלים של סרטן כבד לאחר טיפול בעל פעילות ישירה כנגד נגיף HCV (Hepatitis C Virus), בפרט אם דוחים את התחלת הטיפול התרופתי לפחות שישה חודשים לאחר תגובה מלאה של סרטן הכבד.
מטרת המחקר הייתה לאפיין את דפוסי הישנות סרטן כבד בחולים עם היסטוריה של סרטן כבד ותגובה מלאה. הם ביקשו לבחון את הישנות הממאירות בחולים לאחר טיפול בעל פעילות-ישירה כנגד נגיף HCV.
שני סוקרים השלימו חיפוש במאגר MEDLINE ו-SCOPUS בתקופה שבין ינואר 2015 ועד דצמבר 2017 וזיהו מחקרים להערכת דפוסי הישנות HCC לאחר טיפול בעל פעילות ישירה כנגד הנגיף.
מבין 24 מחקרים שזיהו החוקרים (1,820 משתתפים), שיעור החולים עם הישנות HCC לאחר טיפול בעל פעילות ישירה כנגד הנגיף נעו בין 0-59% (הערכה כוללת של 24.4%). מבין 11 מאמרים מלאים, שיעורי הישנות סרטן כבד עמדו על 21.9%. גורמים שנקשרו עם הישנות כללו היסטוריה של הישנות קודמת של סרטן כבד ומרווח קצר יותר בין תגובה מלאה לסרטן כבד ובין התחלת טיפול בעל פעילות ישירה כנגד הנגיף.
תשעה מחקרים ערכו השוואה בין חולים שטופלו בתרופות בעלות פעילות-ישירה כנגד הנגיף, חולים שטופלו באינטרפרון וחולים שלא טופלו וזיהו שיעורי הישנות דומים בקרב חולים שטופלו בתרופות בעלות פעילות ישירה כנגד HCV.
במרבית החולים עם הישנות סרטן כבד (77.8%), הממאירות אובחנה בשלב מוקדם של הגידול, מתוכם 64.7% קיבלו טיפול במטרת ריפוי.
למרות ממצאים אלו, החוקרים כותבים כי אין נתונים רבים אודות הישנות סרטן כבד לאחר טיפול בעל פעילות ישירה כנגד HCV וקוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים, באיכות גבוהה, בנושא זה.
Aliment Pharmacol Ther. 2018;48(2):127-137
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!