מנתונים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics עולה כי בקשישים קיים סיכון מוגבר לאינטראקציה בין-תרופתית משמעותית עם טיפול בתכשירים ממשפחת DAA (Direct Antiviral Agents) כנגד זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus).
מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות, סבילות ופוטנציאל אינטראקציות בין-תרופתיות של טיפול ללא אינטרפרון בחולים בגילאי 65 שנים ומעלה במדגם גדול.
מבין 541 חולים שטופלו במשלבים שונים של DAA (Ledipasvir/Sofosbuvir עם/ללא Ribavirin; Daclatasvir/Sofosbuvir עם/בלי Ribavirin; Paritaprevir/Ombitasvir עם/בלי Dabasbuvir עם/בלי Ribavirin או Simeprevir/Sofosbuvir עם/בלי Ribavirin בגנוטיפ 1/4 ו-Daclatasvir/Sofosbuvir עם/בלי Ribavirin או Sofosbuvir/Ribavirin בגנוטיפ 2/3). יעילות, בטיחות ואינטראקציות בין-תרופתיות אפשריות נבחנו, תוך השוואה בין חולים מתחת לגיל 65 (404 חולים) ואלו בגילאי 65 שנים ומעלה (137 חולים), מהם 41 חולים בגילאי 75 שנים ומעלה.
שיעורי תגובה נגיפית ממושכת עמדו על 98% ו-91% מהחולים בגילאי 65 ומעלה ואלו מתחת לגיל 65, בהתאמה. קשישים נטלו הרבה יותר תרופות נלוות (79% לעומת 51%). מספר התרופות הנלוות לכל מטופל היה הגבוה ביותר באלו בגילאי 65 ומעלה עם שחמת כבד (חציון של שלוש תרופות למטופל). על-בסיס הנתונים, שיעור האינטראקציות הבין-תרופתיות הפוטנציאליות היה גבוה יותר משמעותית בקשישים (54% לעומת 28%). מספר החולים שפיתחו אירועים חריגים על-רקע טיפול תרופתי היה דומה בין שתי קבוצות הגיל (63% לעומת 65%).
החוקרים כותבים כי עם הערכה זהירה טרם הטיפול של תרופות נלוות, ניטור תחת טיפול או התאמות מינון, ניתן להפחית סיכון לאינטראקציות בין-תרופתיות ותופעות לוואי.
Aliment Pharmacol Ther. 2016;44(8):856-865
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!