טיפול משולש המבוסס על Telaprevir (אינסיבו) משיג שיעורי תגובה גבוהים בחולים עם הפטיטיס C (להלן HCV) בין אם הם סובלים גם מ-HIV או לא – כך עולה ממחקר חדש המתפרסם ב-HIV Med .
המחברים מציינים כי טיפול דואלי באמצעות Pegylated-interferon/ribavirin בחולי HCV משיג שיעורי תגובה וירולוגים (SVR) נמוכים יותר במטופלים שלהם שילוב של HCV/HIV , בהשוואה למטופלים עם HCV בלבד, אך מעט ידוע על האפקטיביות היחסית של הוספת טיפול בטלפרביר כטיפול משולש בשתי קבוצות אלה.
המחברים עקבו אחר 33 מטופלים שהיו עם HCV/HIV ו-116 מטופלים עם HCV בלבד על פי פרוטוקול של כוונה לטפל.
SVR12 הוגדר כ-HCV RNA שלא ניתן לזיהוי בשבוע ה-12 והאחרון לטיפול, אנמיה חמורה כרמות המוגלובין של מתחת ל-89 ג’/ל’ או ירידה של מעל 45 ג’/ל’ ופיברוסיס/סירוזיס מתקדם של רמות Fib-4 מעל 3.25. כל המטופלים עם HIV/HCV היו עם זיהום HIV נשלט היטב.
שתי הקבוצות היו דומות מבחינת גיל, מין, שיעור עם Fib-4 מעל 3.25 ורמות ויראליות של HCV , אך היו שונים בתגובותיהם לטיפולים קודמים, כאשר יותר מטופלים עם זיהום כפול לא הגיבו או לא סבלו את הטיפול (75.8% לעומת 50%, p<0.01 ).
במהלך הטיפול, שיעור המטופלים עם HCV RNA לא מזוהה היו דומים בשתי הקבוצות, אך באופן מפתיע, השיעור נטה להיות גבוה יותר בקבוצה עם הזיהום הכפול. שיעורי ה-SVR12 בקבוצה עם הזיהום הכפול היה 60.6% לעומת 42.2% בקבוצה עם ה-HCV בלבד (p=0.06).
בניתוח רב משתנים ה-SVR12 היה קשור עם זיהום HIV (סיכוי יחסי של פי 3.55, p<0.01), גזע אפרו-אמריקאי (סיכוי יחסי של 0.37, p=0.03) ותגובה קודמת לטיפול (סיכוי יחסי 0.46).
שיעורים של אנמיה חמורה היו דומים בשתי הקבוצות ( 45.5% לעומת 58.6% בקבוצה עם הזיהום הכפול לעומת HCV בלבד (p=0.18)), אך פריחה הייתה נמוכה יותר (15.2% לעומת 34.5% , p=0.03) בקבוצת הזיהום הכפול, וכך גם סימפטומים רקטליים (12.1% לעומת 43.1% , p<0.01).
המחברים מסכמים כי התגובה הוירולוגית של מטופלים עם זיהום HCV/HIV ו-HCV לא שונה באופן מובהק לטיפול משולש המבוסס על הוספת טלפרביר, אך היא נוטה להיות גבוהה יותר במטופלים עם זיהום משולב שהגיע ל-SVR12 של 60.6%. להערכתם, טיפול משולש מבוסס טלפרביר היא חלופה מבטיחה במטופלים עם HCV ו-HIV שנשלט היטב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!