מתוצאות מחקר חדש עולה כי הוספת טיפול סיסטמי בסטרואידים למשאפי סטרואידים, מלווה בסיכון מוגבר לרה-אקטיבציה של נגיף HBV (Hepatitis B Virus), בעיקר כאשר הטיפול הסיסטמי ניתן באופן כרוני או במינונים גבוהים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר בין רה-אקטיבציה של נגיף HBV ובין טיפול לדיכוי חיסוני, אך אין מידע מספק בנוגע להשפעה של טיפול בסטרואידים. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הסיכון לרה-אקטיבציה של הנגיף בחולי אסתמה או COPD שהיו חיוביים ל-HBsAg (Hepatitis B Surface Antigen), שקיבלו טיפול סיסטמי בסטרואידים בשילוב עם משאפי סטרואידים.
זוהו 198 חולים עם אסתמה או COPD, שהיו חיוביים ל-HBsAg וטופלו במשאפי סטרואידים. להערכת ההשפעה של הוספת טיפול סיסטמי בסטרואידים, חולקו החולים לטיפול אינטרמיטנטי או טיפול רציף בסטרואידים (3 חודשים ומעלה של טיפול סיסטמי רציף בסטרואידים), ולאלו שטופלו במינון נמוך (20 מ”ג ביום פרדניזולון ומטה) או מינון בינוני-עד-גבוה. יעד המחקר היה רה-אקטיבציה של נגיף HBV.
מהתוצאות עולה כי שיעורי רה-אקטיבציה של נגיף HBV עמדו על 11.1% בחולים שקיבלו טיפול סיסטמי בסטרואידים, שיעור גבוה משמעותית מזה שבקבוצת המטופלים במשאפי סטרואידים. רה-אקטיבציה של HBV הייתה נפוצה יותר עם טיפול סיסטמי בסטרואידים, בהשוואה לטיפול במשאפי סטרואידים (OR = 3.813, 95% CI = 1.106-13.145, p=0.032), ובטיפול רציף ובמינון בינוני-עד-גבוה, בהשוואה לטיפול במשאפי סטרואידים (OR = 5.719, 95% CI = 1.72-27.905, p=0.048 ו-OR = 4.884, 95% CI = 1.362-17.511, p=0.014, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה כי הוספת טיפול סיסטמי בסטרואידים לטיפול במשאפי סטרואידים מובילה לעלייה בסיכון לרה-אקטיבציה של נגיף HBV, בעיקר במקרים בהם הטיפול הסיסטמי בסטרואידים ניתן באופן כרוני או במינונים גבוהים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!