ממחקר חדש עולה כי Rosiglitazone בטוח ויעיל לטיפול בחולים עם סוכרת והפטיטיס ויראלית, המטופלים בהמודיאליזה. עם זאת, החוקרים מטאיוואן מצאו כי התרופה עלולה לגרום להדרדרות ברזרבה הקרדיווסקולרית.
המחלוקת סביב השאלה באם להשתמש ב-Thiazolidinedione במקרים של ESRD (End Stage Renal Disease) קשורה לשילוב היתרונות הצפויים שלהם פעילות כנגד תנגדות לאינסולין, הגנה קרדיווסקולרית, ותכונות אנטי-אינפלמטוריות אל מול הסיכון לאגירת נוזלים ורעילות כבדית.
החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי לבדיקת נושאי הבטיחות הקשורים בטיפול ב- Rosiglitazone ב-72 חולי סוכרת מסוג 2, עם או בלי הפטיטיס ויראלית, בזמן טיפול דיאליזה, למשך שנה אחת לפחות.
המינון ההתחלתי של Rosiglitazone עמד על 2-4 מ”ג ליום, עם טיטרציה עד ל-8 מ”ג ביום, בשילוב עם טיפולים אחרים לסוכרת. תקופת המעקב הממוצעת עמדה על 15.4 חודשים, ומשך טיפול המודיאליזה הממוצע עמד על 28.2 חודשים.
יתרונות הטיפול כוללים ירידה משמעותית ברמות הסוכר בצום, מ-142 ל-102.8 מ”ג לד”ל, וירידה ברמות HbA1c מ-8.6% ל-7.1%, ללא אירועי היפוגליקמיה. רמות טריגליצרידים ירדו מ-194 ל-168 מ”ג לד”ל.
סה”כ רמות CRP נותרו ללא שינוי, למרות שב-37 החולים שטופלו במינון הגבוה ביותר של Rosiglitazone זוהתה ירידה משמעותית ברמות המרקר הדלקתי.
סימנים חיוביים אחרים היו העדר השפעה של Rosiglitazone על רמות Alanine Aminotransferase או Aspartate Aminotransferase בקבוצה כולה, או בקרב 12 חולים עם הפטיטיס B כרונית, או הפטיטיס C.
החוקרים חששו כי Rosiglitazone קשור בעליה משמעותית ב-Cardiothoracic Ratio, משקל יבש, ומשקל הגוף בין טיפולי דיאליזה, למרות שלחץ הדם נותר יציב. לפיכך, החוקרים מסכמים כי למרות הממצאים המעודדים, דרושים מחקרים ארוכים יותר בכדי לבסס את השפעת התרופה על המערכת הקרדיווסקולרית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!