הוספה של התרופה cetuximab (ארביטוקס / Erbitux) לטיפול כימותרפי סטנדרטי עשויה לאפשר למטופלים מסוימים הסובלים מסרטן המעי הגס עם גרורות בכבד הבעייתיות לניתוח , לעבור בהצלחה ניתוח להסרת הגרורות בכבד, כך לפי מחקר סיני חדש שהתפרסם במגזין האינטרנטי של ה- Journal of Clinical Oncology..
במטופלים שטופלו ב- FOLFIRI(כלומר fluorouracil, leucovorin, and irinotecan) או ב- mFOLFOX (שהוא fluorouracil, leucovorin, and oxaliplatin שעברו מודיפקציה), יכולת ההסרה של הגרורות בכבד, כמו גם שיעור התגובה בחולים ושיעור ההשרדות, היו טובים יותר במטופלים בהם הוסף cetuximab לטיפול. כמו כן, במטופלים שעברו ניתוח להסרת הגרורות בכבד, ההשרדות הממוצעת היתה משמעותית טובה יותר באלה שקיבלו cetuximab בנוסף לכימותרפיה מאשר אלה שלא קיבלו את התרופה (כ-46 חודשים מול כ-25 חודשים, בהתאמה). עם זאת, המחקר נערך באוכלוסיה סינית, ולא בטוח שניתן להשליך את הממצאים במלואם על אוכלוסיה אמריקאית או אירופית, מאחר שישנם הבדלים במטבוליזציה של התרופה בקרב אוכלוסיות ממוצא אתני שונה. בנוסף, מדובר במחקר קטן יחסית. למרות המגבלות הללו, המחקר מאשש ממצאים ממחקרים קליניים נוספים ואת הטענה כי עשוי להיות טיפול בעל תגובה במטופלים עם גרורות בכבד.
מטרת המחקר היתה לבחון אוכלוסיה (138 מטופלים ) שסבלה מאדנוקרצינומה במעי הגס עם מוטצית wild-type KRAS ועם גרורות סינכרוניות מוגבלות לכבד שלא היה ניתן לנתח. המטופלים חולקו לאחד משני הטיפולים: mFOLFOX6 או FOLFIRI פלוס cetuximab(מינון העמסה ראשוני של 400 mg/m² ו-250 mg/m² לאחר מכן) או לטיפול ב- mFOLFOX6 או FOLFIRIבלבד, כקבוצת ביקורת. המטופלים קיבלו את הטיפול עד שהתגובה הגופנית העידה שהמטופל מתאים לניתוח, או עד להתפתחות של המחלה, או עד למצב של רעילות חריפה. עבור קבוצת העוקבה, ההשרדות הממוצעת, ללא התפתחות של המחלה עמדה על כ-7 חודשים, כשזמן ההשרדות הממוצע היה קצת יותר מ-24 חודשים. שיעור ההשרדות ל-3 שנים עמד על 30%.
20 מטופלים מהקבוצה שקיבלה cetuximab, לעומת 9 מקבוצת הביקורת היו מועמדים לניתוח כריתת הגרורות. בסופו של דבר, 18 מקבוצת ה- cetuximab ו-5 מקבוצת הביקורת עברו ניתוח R0. שיעור הכריתה עם כוונה לרפא (resection with curative intent) היה גבוה יותר בקבוצה שקיבלה ארביטוקס מאשר קבוצת הביקורת.
עבור 18 המטופלים שעברו הסרה נרחבת של הגרורות בכבד (מקבוצת הארביטוקס), שיעור ההשרדות ללא מחלה היה למעלה מ-10 חודשים ושיעור ההשרדות הממוצע עמד על למעלה מ-46 חודשים. שני שליש מהם סבלו מחזרה של המחלה. החזרה של המחלה היתה קשורה ברב המקרים ל- hepatic remnant, מיקומים אחרים (של הגרורות) היו בריאות או בבטן /פריטונאום. בנוסף, זמן ההשרדות הממוצע, וההשרדות ללא מחלה היו שניהם טובים יותר בחולים שקיבלו ארביטוקס שלא עברו ניתוח להסרת הגרורות בכבד. עם זאת, באלה שעברו ניתוח להסרת הגרורות, לא היה הבדל בעל משמעות קלינית בהשרדות הכללית או בהשרדות ללא מחלה בין שתי הקבוצות.
J Clin Oncol.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!