על פי תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה, כבד ביו-מלאכותי (BAL) משפר את שיעור ההישרדות בקרב חולים הסובלים מכשל כבדי פתאומי או שאיננו פתאומי. זהו המחקר הפרוספקטיבי, האקראי, הרב-מרכזי, הגדול, הראשון מסוגו הבודק את יעילות מתן תמיכה באמצעות כבד מלאכותי.
במהלך הטיפול באמצעות HepatAssist BAL מופרדת פלסמה מן הדם הורידי ונשאבת דרך עמודת פחם ודרך מחמצן ואז דרך ביו-ראקטור המכיל ממברנה סיבית ו-7 ביליון הפטוציטים שנשמרו בהקפאה והופקו מחזיר.
החוקר הראשי אומר כי הדם מוזרם בקצב קבוע, מנוקה מרעלים ומטופל במגוון המחלקות של הכבד הביו-מלאכותי, נאסף, ומוחזר לחולה באותו קצב שבו הוא נלקח ממנו. הוא מסביר כי ממש לפני מתן הטיפול מופשרים תאי הכבד שהופקו מן החזיר, מופעלים ומחוברים לחרוזים קטנים שמשמשים כפיגום לתאים. החוקרים מניחים את התאים והחרוזים בתוך מחסנית וכאשר פלסמת החולה מוזרמת דרך הסיבים מנקים אותו תאי הכבד של החזיר מרעלים ומחליפים חומרים מזינים החסרים בו.
147 חולים אחרי כשל כבדי פתאומי או תת-פתאומי ו-24 חולים הסובלים מאי-תפקוד כבדי ראשוני לאחר השתלה חולקו באקראי לקבלת טיפול באמצעות BAL או לקבלת טיפול תמיכה סטנדרטי ב-20 מרכזי טיפול ברחבי ארצות-הברית ואירופה.
בקרב סך 171 הנבדקים עמד שיעור השרידות הכללי על 71% כעבור 30 ימים בקבוצה שטופלה באמצעות BAL ועל 62% בקבוצה שקיבלה טיפול סטנדרטי (P = .26). בקרב 147 החולים שסבלו מכשל כבדי פתאומי או תת-פתאומי נמצא הטיפול באמצעות BAL קשור לירידה בשיעור של 44% בתמותה (אחרי התאמה לגורמי בלבול (rr = 0.56; P = .048).
כל טיפול בן 6 שעות מספק יתרון למשך 24 שעות. רוב החולים הסובלים מכשל כבדי אקוטי זקוקים לטיפולים במהלך ימים ספורים בלבד או למשך כמה שבועות. החוקר הראשי אומר כי בדרך-כלל מופיע שיפור במצבו של החולה במהלך פרק זמן זה משום שהכבד שלו נתרם לפעולה או בשל מציאת כבד זמין לצורך השתלה.
בדיון המצורף למאמר מברך הכותב את החוקרים על המשימה העצומה בביצוע הנכון של מחקר אקראי מבוקר זה, ומציין את היתרון הגלוי של טיפול באמצעות BAL בחולים הסובלים מכשל כבדי פתאומי אקוטי או תת-אקוטי.
Annals of Surgery.2004;239:000-000
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!