במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Hematology הוצגו נתונים מהמחקר הגדול ביותר בנושא השתלה אוטולוגית של תאים המטופויאטים בחולים עם מיאלומה נפוצה, מהם עולה כי שלוש הגישות שנבחנו הובילו לתוצאות דומות. טיפול אחזקה ב-Lenalidomide לאחר השתלה הביא לשיפור הישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת ונחשב לטיפול הסטנדרטי ומהתוצאות החדשות עולה כי משטר זה עשוי להיות כל הנדרש במרבית החולים.
בחולים לאחר טיפולים נוספים, דוגמת השתלה עוקבת או טיפול משולש עם Bortezomib (ולקייד),Lenalidomide ו-Dexamethasone כטיפול מיצק, לא תועדו תוצאות טובות יותר.
המחקר בשלב 3 כלל 758 חולים עם מחלה תסמינית, שהתאימו להשתלה; 24% מהחולים סווגו כבעלי סיכון גבוה. קריטריוני ההכללה דרשו כי חולים אלו יהיו מתחת לגיל 71 שנים; חציון גיל המשתתפים עמד על 57 שנים. כל החולים קיבלו טיפול אחזקה ב-Melphalan ו-Lenalidomide.
עם זאת, קבוצה אחת השלחימה השתלה עוקבת וקבוצה נוספת השלימה ארבעה מחזורי טיפול מיצוק במשלב RVD. כל הקבוצות כללו טיפול אחזקה ב-Lenalidomide במינון המקסימאלי הנסבל.
חציון המעקב לאחר ההקצאה האקראית עמד על 38 חודשים. המעקב צפוי להימשך עד ינואר 2017.
הסיכוי להישרדות ללא-התקדמות לאחר 38 חודשים עמד על 57% בחולים תחת טיפול מיצוק במשלב RVD, 56% באלו לאחר השתלה עוקבת ו-52% בקבוצה השלישית שטופלה ב-Lenalidomide בלבד. ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית.
הסיכוי המקביל להישרדות כוללת עמד על 86%, 82% ו-83%, בהתאמה. החוקרים מציינים כי חציון ההישרדות הכוללת טרם נקבע.
ההיארעות המצטברת של התקדמות מחלה לאחר 38 חודשים עמדה על 42%, 42% ו-47% בשלוש הקבוצות.
לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי התמותה על-רקע הטיפול, שלמרבה המזל היו נמוכים מאוד.
ב-36 חולים תועדו סך כולל של 39 ממאירויות ראשוניות שניות. שיעורי ההיארעות המצטברים עמדו על 6% בחולים לאחר טיפול מיצוק, 5.9% לאחר השתלה עוקבת ו-4.0% עם טיפול אחזקה ב-Lenalidomide בלבד. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם דיווחים קודמים.
מתוך כנס ה-ASH
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!