Hematology Other

השוואת Bivalirudin אל מול Heparin בחולים המיועדים להתערבות כלילית מילעורית (The Lancet)

בהשוואה למשטר טיפול המבוסס על הפרין, טיפול המבוסס על Bivalirudin מלווה בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב ותרומבוזיס של התומכן, לצד סיכון נמוך יותר לדימומים, בחולים המיועדים להתערבות כלילית מילעורית (PCI או Percutaneous Coronary Intervention), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Lancet.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Medline, Cochrane Library ותקצירי כנסים, לזיהוי מחקרים אקראיים להערכת Bivalirudin אל מול הפרין בחולים המיועדים ל-PCI. תוצא היעילות העיקרי היה היארעות סיבוכים לבביים מג’וריים עד 30 ימים לאחר הפעולה. תוצאי סיום משניים כללו תמותה, אוטם שריר הלב, רה-וסקולריזציה עקב איסכמיה ותרומבוזיס של התומכן. תוצא הבטיחות העיקרי היה דימומים מג’וריים עד 30 ימים לאחר הפרוצדורה.

החוקרים בחנו נתונים מ-16 מחקרים, עם קרוב ל-34,000 משתתפים, מהם 2,422 פיתחו סיבוכים לבביים מג’וריים ו-1,406 פיתחו דימום מג’ורי. החוקרים זיהו עליה בסיכון לסיבוכים לבביים מג’וריים עם טיפול מבוסס Bivalirudin, בהשוואה לטיפול המבוסס על הפרין (יחס סיכון של 1.09, P=0.0204), שנבע בעיקר עקב אוטם שריר הלב (יחס סיכון של 1.12) וככל הנראה גם רה-וסקולריזציה עקב איסכמיה (יחס סיכון של 1.16) עם Bivalirudin, בהשוואה להפרין, ללא השפעה על שיעורי התמותה. הטיפול ב- Bivalirudin לווה בעליה בסיכון לתרומבוזיס של התומכן (יחס סיכון של 1.38, p=0.0074), שנבע בעיקר מעלה במקרים חדים של STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction).

בסיכומו של דבר, טיפול מבוסס Bivalirudin הפחית את הסיכון לדימום מג’ורי (יחס סיכון של 0.62, p<0.0001), אך היקף ההשפעה השתנה משמעותית (p<0.0001) בתלות בשימוש במעכבי Glycoprtein IIb/IIIa אם שימשו בעיקר בקבוצת הטיפול בהפרין (0.53, p<0.0001), באופן אקראי בשתי הקבוצות (0.78, p=0.25), או באופן מתוכנן בשתי הקבוצות (1.07, p=0.53).

החוקרים קוראים לרופאים לקחת בחשבון את הנתונים הללו בנוגע לסיכון והתועלת של שני משטרי הטיפול בבחירת טיפול נוגד-קרישה מתאים בחולים המיועדים להתערבות כלילית מילעורית.

The Lancet, Volume 384, Issue 9943, Pages 599 606

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

  • אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    אורטיקריה מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלה ממארת (British Journal of Dermatology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בחולים עם אורטיקריה תועדה עליה של 49% בסיכון להתפתחות מחלה ממארת בשנה הראשונה לאחר האבחנה, עם ירידה בסיכון ל-6% בשנים הבאות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגרים בדנמרק ובחן את היארעות הסיכון לממאירות בקרב חולים עם אורטיקריה בהשוואה לסיכון לממאירות […]

  • הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי משנית לניתוח בריאטרי פוחת עם הזמן (Obesity Surgery)

    הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי משנית לניתוח בריאטרי פוחת עם הזמן (Obesity Surgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שניתוח בריאטרי מלווה בסיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי בחודש הראשון לאחר-ניתוח, הסיכון פוחת משמעותית עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ניתוח בריאטרי מלווה בעליה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בטווח הקצר, כולל תסחיף ריאתי ופקקת ורידים עמוקים, אך לא ידוע אם […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Epcoritamab לטיפול בלימפומה פוליקולארית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Epcoritamab לטיפול בלימפומה פוליקולארית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) העניק אישור מואץ ל- Epcoritamab לטיפול במבוגרים עם לימפומה פוליקולארית עמידה או חוזרת לאחר שני קווי טיפול סיסטמי, או יותר. האישור הנוכחי מהווה את ההתוויה השנייה שאושרה למתן התכשיר המכוון ל-CD20, לאחר שבשנת 2023 אושר לשימוש במקרים עמידים או חוזרים של לימפומה מסוג DLBCL (או Diffuse Large […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה