חוקרים מקנדה פרסמו אזהרה כנגד שימוש בפרדקסה (Dabigatran) כטיפול נוגד-קרישה בנשים הרות, בטענה כי התרופה חוצה את השליה ומגיעה לעובר ועשויה להשפיע על פעילות מערכת הקרישה בדם העובר.
במאמר שפורסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology מתארים החוקרים ניסוי זילוח שביצעו באמצעות שש שליות מנשים הרות שילדו במועד, לאחר ניתוח קיסרי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול נוגד-קרישה ניתן לעיתים קרובות לנשים הרות, לאור מצב קרישיות-יתר במהלך ההיריון, להתוויות קליניות שונות, כולל תרומבואמבוליזם. פרדקסה הינה מעכב תרומבין הניתן לדילול הדם, אך עד כה לא היו נתונים בנוגע למעבר התרופה דרך השליה.
החוקרים נתנו עירוי למצע תרבית רקמה שכלל דקסטרן, גלוקוז, הפרין וקנמיצין והוסיפו אנטיפירין כסמן לדיפוזיה פאסיבית. בהמשך הוסיפו תמיסת סודיום ביקרבונט וחומצה הידרוכלורית.
כל ניסוי כלל שלב ביקורת לפני הניסוי ושלש ניסוי של שלוש שעות. החוקרים שמרו על קצב זרימה של 2-3 מ”ל לדקה במחזור הדם העוברי ו-13-14 מ”ל לדקה במחזור הדם האימהי
בתחילת שלב הניסוי הם הוסיפו פרדקסה בריכוז 35 ננוגרם למ”ל או את הפרו-תרופה Dabigatran Etexilate Mesylate בריכוז של 3.5 ננוגרם למ”ל למחזור האימהי. הם דגמו את מאגרי האם והעובר להערכת מעבר פרדקסה, תכולת חמצן ופחמן דו-חמצני, pH, צריכת סוכר וייצור לקטט, כל עשר דקות במהלך שלוש שעות הניסוי. הם גם דגמו את המאגרים כל 30 דקות להערכת הפרשת hCG (Human Chorionic Gonadotropin) ומעבר אנטיפירין.
לאחר שלוש שעות, החוקרים מצאו כי חציון ריכוז פרדקסה בדם בשלושת העוברים עמד על 4.96 ננוגרם למ”ל, וחציון יחס עובר-אם עמד על 0.33. מעבר הפרו-תרופה היה מוגבל יותר, עם חציון ריכוז בדם עוברי של 0.19 ננוגרם למ”ל לאחר שלוש שעות .
מהתוצאות עולה כי פרדקסה חוצה את השליה ההומאנית באופן איטי יחסית, עם יחס עובר-אם של 0.33 לאחר שלוש שעות. הריכוז הנבחר של פרדקסה עמד על 35 ננוגרם למ”ל והיה בטווח התרפויטי אך לא גבוה דיו בכדי לגרום לרוויה תיאורטית של התרופה של אוניה יחידה של שליה במודל.
למרות שמעבר Dabigatran Etexilate Mesylate היה מוגבל יותר, החוקרים מדגישים כי התוצאות בנוגע לפרדקסה חשובות יותר מבחינה קלינית, מאחר והפרו-תרופה הופכת במהירות לתרופה הפעילה הודות לאנזים בדם.
אחת המגבלות של הניסוי נובעת מכך שבוצע עם שליה מאישה במועד, וייתכן והתוצאות אינן תקפות בשלבים מוקדמים יותר במהלך ההיריון, אם כי השינויים ההומואסוטטיים בולטים יותר ככל שההיריון מתקדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מוכיחים כי פרדקסה חוצה שליה במועד ומנקודת מבט קלינית, בתלות במחקרים נוספים, נראה כי אין לבחור בפרדקסה כטיפול נוגד-קרישה בנשים הרות, מאחר והתרופה עשויה להשפיע על מערכת הקרישה בעובר.
Obstet Gynecol. Published online May 6, 2014
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!