במאמר מערכת המופיע במהדורת אפריל של כתב העת Lancet Oncology טוענים מומחים כי גישת הטיפול הראשוני הטובה ביותר בחולים עם לימפומה פוליקולארית אסימפטומטית, בשלב מתקדם, אינה ברורה. המאמר פורסם לצד פרסום תוצאות מחקר בשלב 3 להשוואת שני משטרי טיפול ב-Rituximab וגישה שלישית של המתנה ומעקב.

עורכי המחקר מודעים לכך שגישת המתנה ומעקב הינה הגישה הנפוצה ביותר במצבים אלו. עם זאת, הם מאמינים כי יש לשקול מתן Rituximab כטיפול בחולים אסימפטומטים אלו. טענתם מבוססת על התוצאות הסופיות של המחקר הבינלאומי, בו מבוגרים אסימפטומטים עם לימפומה פוליקולארית בדרגה 1, 2 או 3a, חולקו באקראי לשלוש קבוצות: מעקב והמתנה, טיפול ב- Rituximab במינון 375 מ”ג למטר בריבוע בכל שבוע, למשך ארבעה שבועות (טיפול אינדוקציה) או טיפול אינדוקציה ב- Rituximab ולאחריו טיפול אחזקה עם מתן 12 עירויים נוספים במרווחים של חודשיים למשך שנתיים (טיפול אחזקה).

מהנתונים עולה כי עם מעקב של 50 חודשים, גישת טיפול אחזקה דחתה את הצורך בטיפול נוסף בכימותרפיה והקרנות (תוצא סיום עיקרי), אך רק בהשוואה לגישת המתנה ומעקב (לא בהשוואה לגישת אינדוקציה).

גישת טיפול אחזקה לא הביאה לשיפור מובהק סטטיסטית בשיעורי ההישרדות הכוללים (בהשוואה לשתי הגישות האחרות), או להפחתת שיעורי ההתמרה של המחלה ללימפומה אגרסיבית יותר (בהשוואה לגישת טיפול אינדוקציה). עם זאת, עם גישת טיפול אחזקה תועדה תועלת במונחים של איכות החיים, שהוגדרה כתוצא סיום עיקרי נוסף.

בהשוואה לגישת המתנה ומעקב, בחולים בקבוצת טיפול אחזקה ב- Rituximab תועד שיפור משמעותי במספר מדדי בריאות נפשית, בתקופה שבין תחילת המחקר ועד לחודש השביעי.

במאמר המערכת טוענים המומחים כי יש לקחת בחשבון את המצב הפסיכולוגי של החולים עם גישת המתנה ומעקב כאשר שוקלים מתן טיפול ב- Rituximab לחולים חרדים. עם זאת, לדבריהם, הרבה פחות ברור אם טיפול אחזקה ארוך-טווח (שנתיים) ב- Rituximab הינה הגישה הסטנדרטית בכל החולים עם לימפומה פוליקולארית בדרגה לא-מתקדמת. ההערכה כי מחקרים נוספים בנושא יסייעו בהבנת משטר הטיפול הטוב ביותר ב- Rituximab, כאשר כיום לא כל ההמטולוגים מסכימים כי מומלץ טיפול מוקדם ב- Rituximab.

החוקרים מסבירים כי הגיוס לקבוצת טיפול אינדוקציה הופסק לאחר הממצאים שהצביעו על תועלת לגישת טיפול אחזקה (בהשוואה לגישת המתנה ומעקב), עם הפחתת גיוס המשתתפים למחקר. בסופו של דבר, 192 חולים חולקו באקראי לגישת טיפול אחזקה, 187 חולקו למעקב בלבד ו-84 חולים לקחו חלק בקבוצת טיפול אינדוקציה.

באשר לזמן עד להתחלת טיפול חדש, 88% מהחולים בקבוצת טיפול אחזקה ב- Rituximab לא נדרשו לטיפול לאחר שלוש שנים, זאת בהשוואה ל-46% מהחולים בקבוצת המתנה ומעקב (p<0.0001). 78% מהחולים בקבוצת האינדוקציה לא נדרשו לטיפול לאחר שלוש שנים, שיעור שהיה גבוה יותר משמעותית בהשוואה לקבוצת ההמתנה ומעקב (p<0.0001), אך לא שונה מהשיעור עם טיפול אחזקה (p=0.33).

החוקרים אספו עדויות נוספות לפיהן לא הייתה עדיפות לטיפול אחזקה בהשוואה לטיפול אינדוקציה. אין הבדלים בין שתי קבוצות הטיפול ב- Rituximab בשיעורי ההישרדות הכוללים או בסיכויים להתמרה ללימפומה אגרסיבית יותר עם זאת, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר שלוש שנים בחולים שקיבלו טיפול אחזקה היו טובים יותר משמעותית, בהשוואה לחולים שטופלו באינדוקציה בלבד (p=0.011).

באשר לאיכות החיים לאחר שבעה חודשים, גישת טיפול אחזקה ב- Rituximab בלטה יותר. בהשוואה להמתנה ומעקב, בחולים שקיבלו טיפול אחזקה ב- Rituximab תועד שיפור במדדי Mental Adjustment to Cancer Scale Score ו-Illness Coping Style Score מתחילת המחקר ועד לאחר שבעה חודשים.

בחולים בקבוצת האינדוקציה לא תואר שיפור במדדי איכות החיים, בהשוואה לחולים בקבוצת המתנה ומעקב.

בקרב מטופלים ב- Rituximab תוארו 18 אירועים חריגים חמורים (4 בקבוצת אינדוקציה ו-14 בקבוצת טיפול אחזקה). 12 מהאירועים הללו היו בדרגה 3 או  (5 זיהומים, 3 תגובות אלרגיות,  מקרים של נויטרופניה), אך כולם חלפו לחלוטין.

Lancet Oncol. 2014;15:424-435 and 368-369

לידיעה במדסקייפ