במאמר חדש שפורסם בכתב העת Circulation מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ל-Dabigatran (פרדקסה) השפעה דומה לקומדין על הישנות תרומבואמבוליזם ורידי, עם סיכון נמוך יותר לדימומים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר אחד ערך השוואה בין קומדין ופרדקסה לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי אקוטי וכעת ביקשו החוקרים להרחיב על הממצאים הללו.
במחקר אקראי, כפל-סמיות, נכללו 2,589 חולים עם תרומבואמבוליזם ורידי אקוטי, שטופלו ב-LMWH (Low Molecular Weight Heparin) או UFH (Unfractionated Heparin) למשך 5 או 11 ימים, והחוקרים ערכו השוואה בין פרדקסה, במינון 150 מ”ג פעמיים ביום, ובין קומדין. התוצא העיקרי הוגדר כהישנות תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני, עם אישור אובייקטיבי, ותמותה נלווית במהלך שישה חודשי טיפול, שתועדו ב-30 מבין 1,279 מטופלי פרדקסה (2.3%), בהשוואה ל-28 מבין 1,289 המטופלים בקומדין (2.2%, יחס סיכון של 1.08, הבדל אבסולוטי בסיכון של 0.2%, P<0.001 להגדרת העדר-נחיתות)
באשר לתוצא הבטיחות העיקרי, דימומים מג’וריים, תועדו 15 מקרים במטופלי פרדקסה (1.2%) ו-22 מקרים במטופלי קומדין (1.7%, יחס סיכון של 0.69). דימומים מכל-סוג תועדו ב-200 מטופלי פרדקסה (15.6%) ו-285 מטופלי קומדין (22.1%, יחס סיכון של 0.67).
שיעורי התמותה, אירועים חריגים ותסמונת כלילית חדה, היו דומים בשתי הקבוצות.
מאיסוף נתוני מחקר זה (RE-COVER II) ומחקר RE-COVER עלה כי יחס הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי עמד על 1.09, יחס הסיכון לדימומים מג’וריים עמד על 0.73 ויחס הסיכון לדימום מכל סוג עמד על 0.70.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי לפרדקסה השפעה דומה על הישנות תרומבואמבוליזם ורידי וסיכון נמוך יותר לדימומים, בהשוואה לקומדין, בטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי אקוטי.
Circulation. 2013 Dec 16
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!