Hematology Other

האם תם עידן הטיפול בקומדין? נראה שמוקדם להספיד.. (מתוך כנס Canadian Cardiovascular Congress)

מדיון שנערך במהלך כנס ה-CCC (Canadian Cardiovascular Congress) לשנת 2013, תחת הכותרת “האם קומדין מת כטיפול מונע לאירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים?” המסר העיקרי הוא כי קומדין עדיין חי ובועט בעיקר מאחר ומספר משמעותי של חולים אינו מתאים לטיפולים תרופתיים חדשים ויקרים יותר.

מומחים מאוניברסיטת טורונטו טענו כי קומדין הינו רעל עכברים יעיל, אך מהווה טיפול מיושן למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים. מומחים מקלגארי טענו כי קומדין הינה הבחירה המתאימה למניעת אירועים מוחיים בחולים רבים עם פרפור פרוזדורים, ולכן קומדין אינו פסח מהעולם.

מנהלי המושב הסבירו כי היו משוכנעים כי המסקנה המתבקשת תהיה כי נוגדי הקרישה הפומיים החדשים ינצחו בגדול את קומדין, אך המומחים מקלגארי הראו כי מספר משמעותי של חולים אינו מתאים לטיפולים החדשים.

במידה ומדובר בחולה המסתדר היטב תחת הטיפול בקומדין, מרבית המומחים מסכימים כי אין סיבה משכנעת להחליף את הטיפול. עם זאת, התרופות החדשות יותר קלות יותר לטיפול בחולים עם קשיים בניטור ערכי INR, אלו המתקשים בשל האינטראקציות עם מוצרי מזון או תרופות אחרות.

הדיון הדגיש את חשיבותו של הטיפול בקומדין, בעיקר בחולים עם מחלת לב מסתמית, בעוד שהתרופות החדשות קלות יותר לשימוש אך הרבה יותר יקרות, ולכן חלק גדול מגופי הבקרה הגדירו כי הטיפול בהן מתאים לחולים רק לאחר כשלון טיפול בקומדין.

טיעונים כנגד קומדין

המומחים מטורונטו טענו כי קומדין הינו טיפול ישן, הרבה יותר קשה לשימוש ולעיתם קרובות מוביל לדימומים. השמירה על ערכי INR בטווח הרצוי אינה משימה פשוטה כלל וכלל ולעיתים קרובות לא מצליחים להשיג זאת. למעשה, כשני שליש מהמטופלים בקומדין בקהילה אינם מאוזנים היטב עם הטיפול בקומדין.

כאשר ערכי INR עולים מעבר ל-3, חלה עליה בסיכונים לדימום ותרומבוזיס. כתוצאה מכך קומדין אחראי לסיבוך השני בשכיחותו על-רקע טיפול תרופתי (משני רק להיפוגליקמיה), המוביל לפניות לחדרי מיון.

בחולים קשישים העתידים להתחיל בטיפול נוגד-קרישה למניעת אירוע מוחי, קומדין כרוך בסיכון משמעותי לדימום בשלב מוקדם, לא פחות מ-3.5% דימומים מג’וריים לכל חודש טיפול, למשך חלון זמן של לפחות חמש שנים. ממחקרים עלה כי במהלך שלושים הימים הראשונים לטיפול בקומדין, הסיכון לאשפוזים בשל דימום מג’ורי הגיע ל-16% מהחולים עם מדד CHADS2 גבוה.

תחת טיפול בנוגדי-קרישה, בחולים המפתחים דימום מג’ורי הדורש אשפוז חלה עליה בסיכויים לתמותה במידה ונוטלים קומדין, בניגוד לתכשירים החדשים יותר.

התרופות הפומיות החדשות מהוות אלטרנטיבה אמיתית. התרופות כרוכות בתועלת קטנה, אך לא-טריוויאלית, בהשוואה לקומדין בדומה לגודל התועלת של תרופות אחרות למחלות לב וכלי דם. הסיכון לדימום תוך-גולגולתי נמוך יותר עם התרופות החדשות, בהשוואה לקומדין. חולים גם נוטים הרבה פחות להפסיק את הטיפול בפרדקסה, בהשוואה לטיפול בקומדין.

טיעונים בעד קומדין

ממחקר PREFER in AF (Prevention of Thromboembolic Events European Registry in Atrial Fibrillation) הינו מחקר שפורסם 18 חודשים לאחר שהנחיות ה-ESC משנת 2010 כללו את נוגדי הקרישה החדשים בשורה אחת עם קומדין למניעת אירועים מוחיים בחלק מהחולים עם פרפור פרוזדורים. מהנתונים עלה כי בכל מדינה מרבית נוגדי הקרישה החדשים הניתנים למטרה זו כוללים את הטיפול בקומדין.

ישנם חולים מסוימים המעדיפים טיפול נוגד קרישה בקומדין.

ממצאי מחקר RE-ALIGN (Dabigatran Etexilate in Patients With Mechanical Heart Valves) הראו כי אין להשתמש בתרופות החדשות וכי יש להשתמש בקומדין בחולים עם מסתם לב מכאני.

חולים אחרים הצריכים לקבל טיפול בקומדין ולא תרופות חדשות יותר, הם חולים עם מחלה ריאומטית של המסתם המיטראלי (3.7% מהחולים עם פרפור פרוזדורים), יתר פעילות של בלוטת התריס (6.7%), או פינוי קריאטינין משוער של מתחת ל-30 מ”ל לדקה (3.7%). לפיכך, לפחות 20% מהחולים עם פרפור פרוזדורים אינם מתאימים לטיפול בתרופות החדשות.

יתרה מזאת, אם מצליחים לשמור על ערכי INR מאוזנים תחת טיפול בקומדין, אזי נעלמת העדיפות של התרופות החדשות בהשוואה לקומדין, כך עלה מתוצאות מחקר RE-LY.

לסיום, לא תם עידן הטיפול בקומדין מאחר שהתרופות החדשות הן יקרות יותר. עם זאת, מספר החולים הנדרש לטיפול למניעת מקרה אחד של אירוע מוחי או תרומבואמבוליזם הוא 1,429 חולים; ההבדל בעלויות של Dabigatran ללא INR על-פני קומדין עם INR עומד על 3,000 דולרים בשנה; לכן העלות למניעת אירוע מוחי אחד הינה ארבעה מיליון דולרים. ממצאים אלו מדגישים את הסיבה בגינה הגופים האחראיים לתשלום קבעו כי יש תחילה להסביר מדוע החולים אינם מאוזנים תחת הטיפול בקומדין לפני ניסיון למנוע אירוע מוחי בעלות של 4 מיליון דולרים.

Canadian Cardiovascular Congress (CCC) 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התועלת של Spironolactone בנשים עם הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    התועלת של Spironolactone בנשים עם הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Women’s Dermatology עולה כי ל- Spironolactone תועלת בנשים בגיל הפוריות עם אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה קלה, בפרט במידה והטיפול ניתן בשלב מוקדם. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 157 נשים בגילאי 12-50 שנים (גיל חציוני של 36.5 שנים) עם אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה, אשר טופלו ב- Spironolactone במשך לפחות […]

  • התועלת של משלב פרדניזון ואוגמנטין בטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    התועלת של משלב פרדניזון ואוגמנטין בטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    טיפול פומי משולב בפרדניזון ואוגמנטין מהווה גישת טיפול קצר-טווח יעילה לטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה ומפחית את היקף הביקורים לחדרי מיון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Women’s Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות טיפול ארוך-טווח, חולים עם הידראדניטיס סופורטיבה חווים לעיתים קרובות התלקחויות של המחלה. לעיתים קרובות חולים עם התלקחות המחלה […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה