ההישרדות במהלך 100 הימים הקריטיים לאחר השתלת תאי גזע מתורם שאינו קרוב משפחה עלתה באופן דרמטי במהלך העשור האחרון בחולים עם ממאירויות המטופויאטיות, כמו גם שיעורי ההישרדות לאחר שנה אחת, כך לפי תוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
החוקרים מדוחים כי שיעורי ההישרדות לאחר השתלה השתפרו משמעותית עם הזמן, למרות העובדה שמרכזי השתלה מבצעים יותר ויותר פרוצדורות בסיכון-גבוה בחולים מבוגרים ומתורמים שאינם קרובי משפחה.
במהלך 12 שנות המחקר (1994-2005) חלה התקדמות יציבה בהשתלות תאי גזע. התוצאות השתפרו וחלה עליה של 165% במספר התרומות מתורמים שאינם קרובי משפחה, כמו גם עליה בטיפולי הכנה בעצימות נמוכה.
במהלך תקופת המחקר, הגיל הממוצע של המושתלים עלה מ-33 ל-40 שנים, השימוש בתאי מח עצם ירד מ-90% ל-27% בכל הפרוצדורות, השימוש בדם היקפי כמקור להשתלת תאים עלה מ-7% ל-63% מכלל הפרוצדורות והשימוש בדם טבורי עלה מ-2% ל-10% בכל הפרוצדורות.
לאחר 100 ימים, חל שיפור בשיעורי ההישרדות הכוללים לאחר השתלת דם טבורי המטופויאטית, אלוגנאית, בחולים עם AML (Acute Myeloid Leukemia), ALL (Acute Lymphoblastic Leukemia), MDS (Myelodysplastic Syndrome) ו-CML (Chronic Myeloid Leukemia), מ-60% ל-78% (p<0.001). יתרה מזאת, שיעורי ההישרדות הכוללים היו דומים עם משטרי הכנה בעצימות מופחתת ומשטרים שכוונו להרס מח העצם.
תוצאות אלו מהוות מקור להרגעה לרופאים המטפלים בחולים המועמדים להשתלה. יש להפנות את החולים בשלב מוקדם ולא מאוחר, מאחר שהתוצאות טובות יותר עם הפניה מוקדמת במקרים אלו.
מהמחקר עולה שיפור בשיעורי ההישרדות המוקדמים, כאשר החולים פגיעים במיוחד. לאחר שעוברים את התקופה המוקדמת הזו, הסיכויים להישרדות ארוכת טווח הם די טובים.
החוקרים בחנו את שיעורי ההישרדות אודות כ-38,000 חולים עם ממאירויות המטולוגיות או מחלות אחרות שעברו השתלה אלוגנאית ראשונה של תאי גזע בין 1994-2005. הנתונים נאספו מ-286 מרכזי השתלה בקנה וארצות הברית ונבחנו במרווחים של שנתיים.
במהלך תקופת מהחקר נרשמה עליה של 45% בשימוש בהשתלה אלוגנאית של תאי גזע בחולים עם ALL, AML, MDS, מחלת הודג’קין ולימפומה שאינה הודג’קין.
בחולים עם AML, שיעורי ההישרדות לאחר 100 ימים בהפוגה מלאה ראשונה לאחר השתלה אלוגנאית מאח/ות עלו מ-85% ל-94% במהלך תקופת המחקר (p<0.001); השיפור בתרומה מאדם שאינו קרוב משפחה היה אף גדול יותר מ-63% ל-86% (p<0.001). מגמה זו המשיכה בחולי AMך, בחולים עם תורמים שאינם קרובי משפחה, עם הישרדות לאחר שנה שעלתה מ-48% ל-63%. בחולי AML לאחר השתלה אלוגנאית מאח/ות, שיעורי ההישרדות לאחר שנה אחת לא השתפרו משמעותית במהלך שנה.
התוצאות היו דומות בחולים עם ALL ו-MDS.
בחולים עם תורמים שאינם קרובי משפחה, שיעורי ההישרדות השתפרו חלקית בשל הרזולוציה הגבוהה יותר של בדיקות HLA והתאמה של מספר רב יותר של אתרים עם תורמים שאינם קרובי משפחה.
במהלך תקופת המחקר חלה עליה בשיעורי הטיפול ב-Tacrolimus למניעת GVHD (מ-120 ל-2,886 מקרים). באותה עת, חלה ירידה במשטרי הטיפול המבוססים על Cyclosporine (מ-3,246 ל-3,012 מקרים) ומשטרי טיפול להפחתת מספר תאי T (מ-900 ל-358 מקרים).
הופעת מספר חלופות טיפול במהלך תקופת המחקר הביאה לשינוי בהתוויות להשתלה אלוגנאית של תאי גזע בחלק מהמצבים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!