בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים כי טיפול משולב בנוגדי-טסיות הביא לעליה בסיכון לדימומים מג’וריים במחקר RE-LY (Randomized Evaluation of Long-Term Anticoagulation Therapy) , ללא השפעה על היתרון של פרדקסה (Dabigatran) בהשוואה לקומדין (Warfarin).
ברקע מסבירים החוקרים כי מחקר RE-LY הדגים עדיפות לפרדקסה במינון 150 מ”ג על קומדין וכי פרדקסה במינון 110 מ”ג, פעמיים ביום, הינו טיפול שאינו-נחות בהשוואה לקומדין למניעת אירועים מוחיים ותסחיפים סיסטמיים בחולים עם פרפור פרוזדורים. בניתוח הנוכחי לפי תתי-קבוצות, החוקרים העריכו את היעילות והבטיחות של פרדקסה בשילוב וללא נוגדי-טסיות.
מבין כ-18,000 חולים, 6,952 (38.4%) נטלו אספירין או קלופידוגרל בנקודת זמן מסוימת במהלך המחקר. פרדקסה במינון 110 מ”ג, פעמיים ביום, הינו טיפול שאינו-נחות בהשוואה לקומדין, להפחתת הסיכון לאירועים מוחיים ותסחיפים סיסטמיים, בין אם החולים נטלו נוגדי-טסיות ובין אם לאו. החוקרים זיהו ירידה קלה בשיעור הדימומים המג’וריים בהשוואה לקומדין בשתי תתי הקבוצות (יחס סיכון של 0.82 בחולים שנטלו נוגדי-טסיות ויחס סיכון של 0.79 באלו שלא נטלו נוגדי-טסיות).
פרדקסה במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, הביא לירידה בתוצא הסיום העיקרי שכלל אירועים מוחיים ותסחיפים סיסטמיים, בהשוואה לקומדין. נראה כי השפעה זו הייתה קטנה יותר בחולים שנטלו נוגדי-טסיות (יחס סיכון של 0.80) בהשוואה לאלו שלא נטלו נוגדי-טסיות (יחס סיכון של 0.52).
שיעור הדימומים המג’וריים היה דומה לקומדין, ללא תלות בנטילת נוגדי-טסיות (יחס סיכון של 0.93 בחולים שנטלו נוגדי-טסיות; יחס סיכון של 0.94 בחולים שלא נטלו נוגדי-טסיות).
מניתוח הנתונים עלה עוד כי בחולים שנטלו בו-זמנית נוגד-טסיות יחיד חלה עליה בסיכון לדימומים מג’וריים (יחס סיכון של 1.60). טיפול כפול בנוגדי-טסיות הביא לעליה גדולה עוד יותר בסיכון הנ”ל (יחס סיכון של 2.31). הסיכון האבסולוטי היה הנמוך ביותר עם פרדקסה במינון 110 מ”ג, פעמיים ביום, בהשוואה לפרדקסה במינון 150 מ”ג או קומדין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הבחירה בין פרדקסה במינון 110 מ”ג ומינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, דורשת הערכה זהירה של המאפיינים המשפיעים על המאזן בין הסיכון והתועלת של הטיפול.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!