בחולים עם מלנומה ראשונית, ניתן להעריך טוב יותר נוכחות גרורות ולקבוע את שיעורי ההישרדות ללא-מחלה באמצעות מיפוי קשרית הזקיף (SLN או Sentinel Lymph Node Scintigraphy) לפני הניתוח, כך לפי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association.

הטכניקה מבוססת על הדמיית SPECT/CT (Single-Photon Emission Computed Tomography / Computed Tomography) עשויה להתגבר על שיעור תוצאות שליליות-שגויות העשוי להגיע ל-44% עם מיפוי קשריות לימפה, המהווה את הבדיקה הטובה ביותר כיום.

החוקרים מסבירים כי זהו המחקר הגדול ביותר, למיטב ידיעתם, שהשווה בין שתי הטכניקות ומצא כי לאחר מעקב ממוצע של 28.8 חודשים, הטכניקה המשולבת הביאה לשיעורי הישנות מקומית נמוכים יותר, בהשוואה למיפוי קשריות לימפה סטנדרטי (6.8% לעומת 23.8%, P=0.03). בדיקה זו גם הביא לשיפור שיעורי ההישרדות ללא-מחלה לאחר ארבע שנים (93.9% לעומת 79.2%, p=0.02).

מדגם המחקר כלל 403 חולי מלנומה, בגיל ממוצע של 58.6 שנים. כל החולים אובחנו עם מלנומה ועובי של לפחות 1.0 מ”מ לפי מדד Breslow, ללא מעורבות קשריות לימפה לאחר בדיקה קלינית ובדיקת אולטרה-סאונד לפני הניתוח.

254 חולים עברו מיפוי קדם-ניתוחי סטנדרטי לזיהוי קשרית הזקיף, בתקופה שבין מרץ 2003 עד אוקטובר 2008, ו-149 חולים אחרים עברו בדיקת SPECT/CT מנובמבר 2008 עד אפריל 2011. לא זוהו הבדלים בין הקבוצות במין, גיל או עומק הגידול.

כל החולים טופלו בהתאם להנחיות ה-German Association of Dermatology, הממליצות על דיסקציה של קשריות לימפה אזוריות בחולים עם קשרית זקיף חיובית וטיפול כימותרפי אדג’וונטי לחולים עם מחלה בשלב IV.

בסה”כ, זוהו 833 קשריות זקיף ב-403 חולים: 358 מ-149 חולים שעברו בדיקות SPECT/CT ו-475 מבין 254 חולים שעברו מיפוי קשריות לימפה סטנדרטי (2.4 לעומת 1.9 למטופל, p<0.001).

עם בדיקת SPECT/CT זוהה מספר רב יותר של קשריות זקיף חיוביות בבדיקה היסטולוגית, בהשוואה למיפוי סטנדרטי של קשריות לימפה (27.5% לעומת 18.9%, p<0.001) ובדיקת SPECT/CT זיהתה יותר קשריות זקיף חיוביות לכל מטופל (0.34 לעומת 0.21, p=0.04).

בדיקת SPECT/CT אפשרה לכרות לעיתים קרובות יותר את קשרית הזקיף באזור הראש והצוואר, בהשוואה למיפוי קשריות סטנדרטי (23.5% לעומת 2.0%, p<0.001), וסיפקה מידע שהביא לשינוי הגישה הניתוחית ב-22% מהמקרים לרוב מדובר היה באתר החתך (73%).

לא תועדו סיבוכים מג’וריים באף אחת מהקבוצות, ולא זוהה הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור הסיבוכים המינוריים עם בדיקת SPECT/CT ומיפוי סטנדרטי של קשריות לימפה (4.0% לעומת 7.9%). הסרה ניתוחית של קשריות זקיף לאחר SPECT/CT לא הביאה לעליה בשיעורי התחלואה. מנגד, בקבוצה זו הודגמה שיעורי תחלואה נמוכים יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

בנוסף, החוקרים מציינים כי בדיקת SPECT/CT הייתה מהימנה בחולים בעלי עודף משקל ובחולים עם מלנומה בגו או בגפיים שתי קבוצות בהן התועלת של טכניקה זו הוטלה בספק. הם מוסיפים  כי השמנה צוינה כגורם לאי-הדגמה של קשריות זקיף במיפוי קשריות קדם-ניתוחי, אך לא נמצא רמז לבעיה זו עם SPECT/CT.

בתת-קבוצה שכללה 31 חולים שסווגו כשמנים, היסטולוגיה חיובית תועדה ב-25% מקשריות הזקיף עם בדיקת SPECT/CT וב-9.1% מקשריות הזקיף לאחר מיפוי סטנדרטי (p<0.001).

עם בדיקת SPECT/CT זוהה מספר גדול יותר של קשריות זקיף לכל נבדק באמצעות בדיקת SPECT/CT, בהשוואה למיפוי קשריות זקיף סטנדרטי (0.71 לעומת 0.16, p<0.001).

ממצאי המחקר מאשרים כי הטכניקה מביאה לזיהוי טוב יותר של קשריות זקיף בחולי מלנומה בעלי עודף-משקל, כמו גם בחולים עם גידולים באזורי ראש וצוואר. אין המשמעות כי בחולים שמנים נפוצות יותר גרורות לקשריות לימפה.

הדמיה קדם-ניתוחית של קשרית הזקיף באמצעות SPECT/CT אפשרית מבחינה טכנית ומסייעת בזיהוי קשריות זקיף נוספות.

JAMA. 2012;308:1007-1014

לידיעה במדסקייפ