Hematology Other

רדיואימונותרפיה לטיפול בלימפומה שאינה הודג’קין (Cancer Control)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי טיפול רדיו-אימונותרפיה הינו בטוח ויעיל בחולים עם לימפומה של תאי B, שאינה הודג’קין. החוקרים מדווחים כי מחקרים רבים הדגימו את היעילות של 90Y-Ibritumomab ו-131I-Tositumomab בטיפול בלימפומה עמידה או חוזרת, אך גישת טיפול זו אינה מצויה בשימוש הולם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול רדיו-אימונותרפיה הינה גישה יעילה לטיפול בחולים עם לימפומה אינדולנטית של תאי B, שאינה מסוג הודג’קין, הן כקו-ראשון והן במקרים של הישנות/עמידות. ישנם שני תכשירים מקובלים (90Y-Ibritumomab ו-131I-Tositumomab) הזמינים בארצות הברית. שני התכשירים מכוונים כנגד CD20, עם תוצאות קליניות דומות, אך שיקולים קליניים שונים.

במאמר סוקרים החוקרים את העדויות הזמינות אודות תכשירים אלו המאושרים לשימוש כטיפול רדיו-אימונתרפי ובוחנים את כל המחקרים הקליניים להערכת התוויות אפשריות חדשות ללימפומה אגרסיבית של תאי B.

באשר לשימוש ב-90Y-Ibritumomab החוקרים מסבירים כי הצורך בפיזור ביולוגי טרם הטיפול אינו נדרש עוד, עובדה שהגבילה בעבר את השימוש בתכשיר זה. היישום הקליני האפשרי של טיפול רדיו-אימונותרפי כולל לימפומה אינדולנטית עמידה/חוזרת של תאי B, שאינה מסוג הודג’קין, DLBCL (Diffuse Large B-Cell Lymphoma), לימפומה אינדולנטית כקו טיפול ראשון, ולימפומה מסוג Mantle Cell Lymphoma.

ישנם תכשירים רבים המיועדים לטיפול רדיו-אימונותרפיה, המצויים בשלבי פיתוח בימים אלו, והוספת תכשירים מרגשי-קרינה או טיפול קרינתי חיצוני עשויה להשפיע באופן סינרגיסטי עם טיפול רדיו-אימונותרפי הן ללימפומה אגרסיבית והן ללימפומה אינדולנטית. הסיכון להתפתחות תסמונת מיאלודיפלסטית עקב הטיפול אינו גבוה יותר בחולים תחת טיפול רדיו-אימונותרפי, בהשוואה לאלו המטופלים בכימותרפיה בלבד.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים לביסוס יעילות טיפול זה בסוגים אחרים של לימפומה.

Cancer Control. 2012;19(3):196-203

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה