חוקרים מבריטניה הפחיתו בלמעלה ממחצית את זמן דלת-למחט לסתירת ההשפעה של נוגדי-קרישה פומיים בחולים עם דימום תוך-מוחי. במהלך כנס ה-Europe Stroke Conference הסבירו המומחים כי לאחר סילוק מכשולים לטיפול מהיר יותר, הם שינו את מסלול הטיפול.
לפי ההערכות, 5-12% מהמקרים של דימום תוך-מוחי קשורים בטיפול נלווה בנוגדי-קרישה, העשוי להוביל להתפשטות ההמטומה ולפרוגנוזה גרועה. הנחיות מבריטניה ממליצות על סתירה מהירה של הפעילות נוגדת הקרישה באמצעות תרכיז PCC (Prothrombin Complex Concentrate) וויטמין K.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות גורמים העשויים להכשיל את הטיפול. לשם כך, הם תיעדו את מהלך הטיפול ב-26 חולים עם דימום תוך-מוחי שקיבלו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים, באמצעות סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות בין דצמבר 2008 ועד נובמבר 2010 וסקירה פרוספקטיבית מדצמבר 2010 ועד אפריל 2012.
הפרוטוקול בבית החולים כלל קרישה דחופה ובדיקת CT (Computed Tomography) של המוח. במידה וערכי INR עמדו על 1.2 ומעלה והייתה עדות לדימום תוך-מוחי בבדיקת CT, ניתן טיפול תוך-ורידי בוויטמין K, במינון של 10 מ”ג; עם אישור המטולוג, ניתן PCC במינון 20 IU/kg (או 30 IU/kg אם ערכי INR מעל 2.5) באמצעות עירוי דם.
חציון גיל המשתתפים עמד על 78 שנים, 62% היו גברים, חציון מדד GCS (Glasgow Coma Scale) היה 15 בקבלה וחציון נפח דימום תוך-מוחי היה 23.6 מ”ל. חציון ערכי INR עמד על 2.9 בקבלה ועל 1.3 לאחר הטיפול. שיעורי ההישרדות עמדו על 62% לאחר שבוע ו-58% לאחר 30 ימים.
טיפול תוך-ורידי בוויטמין K ו-PCC ניתנו ל-21 חולים, וויטמין K בלבד ניתן לשני חולים ולשלושה חולים לא ניתן כל טיפול.
המרכיבים העיקריים בזמן מדלת-למחט למתן PCC היה מדלת-להחלטה, מהחלטה-להזמנה, מהזמנה-לאיסוף PCC ומאיסוף-למתן העירוי.
במהלך המחקר ממרץ 2009 עד מרץ 2012, הזמן מדלת-למחט ירד באופן עקבי כמכשול לטיפול ונעלם (p<0.001). בשנת 2009 (6 חולים), חציון הזמן עמד על פחות מ-240 דקות. בעקבות הפחתת הזמן מדלת-להחלטה ומאיסוף-למתן, הזמן מדלת-למחט עמד על פחות מ-150 דקות בשנת 2010 (6 חולים).
החוקרים הסבירו כי בסוף שנת 2010 הרופאים האחראיים לטיפול באירועים מוחיים הגיעו לסיכום עם ההמטולוגים כי הם אינם נדרשים לאישור ההמטולוג למתן PCC, ו-PCC אוחסן באזור הטיפול. בשילוב עם שיפורים אחרים, בשנת 2011 הזמן מדלת-למחט ירד למעט יותר מ-120 דקות.
לסיום, בדיקות INR בנקודת הטיפול (Point of Care) נכנסו לשימוש בסוף שנת 2011, ובשנת 2012 (6 חולים) הזמן מדלת-למחט ירד לכ-100 דקות.
החוקרים מסבירים כי שינוי מהלך הטיפול עשוי לסייע בהתמודדות עם מכשולים אלו ולהפחית משמעותית את הזמן עד למתן טיפול דפיניטיבי. שינוי מהלך הטיפול כולל תיאום פרוטוקול הטיפול עם המטולוגים, בדיקות INR באתר הטיפול, אחסון PCC באזור הטיפול, הכשרה קבועה של הצוותים המטפלים והמשך הערכות ודיונים.
מתוך כנס ה-Europe Stroke Conference
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!