במאמר חדש שפורסם בכתב העת British Medical Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בנשים המשתמשות במדבקות עוריות או טבעות נרתיקיות למניעת היריון תתכן עליה משמעותית בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, בהשוואה לנשים שאינן נוטלות טיפול הורמונאלי למניעת היריון.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בנשים הנוטלות טיפול הורמונאלי למניעת היריון, מעבר לגלולות למניעת היריון. לשם כך, הם התבססו על נתונים מארבעה מאגרים ארציים בדנמרק.
מדגם המחקר כלל את כל הנשים הדניות שאינן הרות, בגילאי 15-49 שנים, ללא היסטוריה של מחלה תרומבוטית או מחלה ממארת, שהיו במעקב בין השנים 2001-2010. בסיכומו של דבר נכללו למעלה מ-1,600,000 נשים.
היעד העיקרי היו שיעורי ההיארעות של תרומבואמבוליזם ורידי תחת טיפול הורמונאלי למניעת היריון בצורת מדבקות עוריות, טיפול נרתיקי, תוך-רחמי או תת-עורי, והחוקרים חישבו את הסיכון היחסי לתרומבוזיס ורידי בהשוואה לאלו שאינן מקבלות טיפול זה ואת יחס הסיכויים בנשים המטופלות בתכשירים לא-פומיים בהשוואה לשיעורים בנשים המטופלות בגלולות למניעת היריון המכילות Levonorgestrel ואסטרוגן במינון 30-40 מיקרוגרם.
במהלך קרוב לעשר מיליון שנות מעקב אחר הנשים, תועדו 5287 אירועי טרומבוזיס ורידי, מביניהם 3434 אירועים מאושרים. בקרב נשים שלא נטלו טיפול הורמונאלי למניעת היריון, שיעורי ההיארעות של אירועים מאושרים עמדו על 2.1 ל-10,000 שנות אישה. בהשוואה לאלו שלא נטלו טיפול הורמונאלי, ולאחר תקנון לגיל, שנה קלנדרית ורמת השכלה, הסיכון היחסי לתרומבוזיס ורידי מאושר בקרב נשים שנטלו מדבקות עוריות למניעת היריון עמד על 7.9, ובאלו שטופלו בטבעות נרתיקיות עמד על 6.5. שיעורי ההיארעות המקבילים ל-10,000 שנות-חשיפה עמדו על 9.7 ו-7.8 אירועים.
הסיכון היחסי היה גבוה יותר בנשים שקיבלו טיפול תת-עורי (1.4) אך לא באלו שטופלו במערכת תוך-רחמית למתן Levonorgestrel (0.6). בהשוואה לנשים שנטלו גלולות למניעת היריון שהכילו Levonorgestrel, הסיכון היחסי לתרומבוזיס ורידי בנשים שטופלו במדבקות עוריות עמד על 2.3 ועם טבעות נרתיקיות עמד הסיכון היחסי של 1.9.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים המטופלות במדבקות עוריות או טבעות נרתיקיות למניעת היריון חלה עליה של קרוב לפי 8 ופי 6.5, בהתאמה, בסיכון לתרומבוזיס ורידי, בהשוואה לנשים שאינן מקבלות טיפול הורמונאלי למניעת היריון. הסיכון היה מעט גבוה יותר בנשים שקיבלו טיפול תת-עורי, אך לא באלו שקיבלו טיפול תוך-רחמי.
BMJ. Published online May 10, 2012
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!