בחולים עם פרפור פרוזדורים והיסטוריה של כיב במערכת העיכול, הסיכון לדימומים מג’וריים עם טיפול פומי בנוגדי-קרישה מתאזן בעקבות השיעור הנמוך של אירועים תרומבואמבוליים ואירועים לבביים, כך מדווחים חוקרים מקוריאה במאמר חדש שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiology.
עם זאת, שיעורי ההיארעות של דמם מג’ורי לאחר טיפול פומי בנוגדי-קרישה ונוגדי-טסיות היה נמוך יותר משמעותית עם וידוא החלמה של הכיב, בהשוואה למקרים בהם לא בדקו את ההחלמה.
החוקרים מסבירים כי פרופיל סיכון-תועלת של נוגדי-קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים והיסטוריה של כיבים אינו מובן היטב, מאחר שחולים אלו לרוב לא נכללו במחקרים קליניים. במטרה לבחון את הנושא, הם זיהו 430 חולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתמים וכיבים ידועים במערכת העיכול. בקבוצה זו, 200 חולים נטלו נוגדי-קרישה פומיים ו-230 לא נטלו טיפול זה.
במהלך מעקב ממוצע של 3.3 שנים, שיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים עמד על 14% לעומת 29% (p=0.001) מהחולים בשתי הקבוצות, בהתאמה (כולל שבץ מוחי, אוטם לבבי, תסחיף ריאתי או תסחיף סיסטמי אחר). השיעורים המקבילים של דימומים מג’וריים עמדו על 23% לעומת 11% (P=0.001).
כאשר החוקרים שילבו את שני המדדים הללו כיעד משולב, לא זוהה הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות 28% לעומת 36% (p=0.08).
כאמור, דימומים מג’וריים בחולים שנטלו נוגדי-קרישה היו פחות נפוצים באלו עם כיב שהתרפא (14%) בהשוואה לאלו עם כיב שלא נרפא (30%, P=0.02).
יתרה מזאת, יעד הסיום המשולב היה פחות נפוץ בחולים שנטלו נוגדי-קרישה ונותרו בטווח תרפויטי של ערכי INR במהלך 60% מהזמן, או יותר, בהשוואה לחולים שלא נטלו נוגדי-קרישה (יחס סיכון מתוקן של 0.45, p=0.01).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר עולה כי לאחר אישור ריפוי של כיב, טיפול פומי בנוגדי-קרישה עם איזון אופטימאלי של ערכי INR מועיל לחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם והיסטוריה של כיב במערכת העיכול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!